יום רביעי, 6 במרץ 2013

שיתופיות: מילה אחת - משמעויות רבות


אחת מהמילים הנשמעות ביותר בשנים האחרונות בעולם המקוון היא "שיתוף" – החל משיתוף סטטוסים בפייסבוק, עבור במיומנות שיתוף הפעולה וכלה במסמכים משותפים. אבל האם זהו אותו ה"שיתוף"?



למרות שהעברית משתמשת במילה "שיתוף" עבור פעולות מסוגים שונים, אנסה להציע כאן הבחנה בין סוגים שונים של שיתופיות, בעזרתה האדיבה של השפה האנגלית:
  • Sharing – שיתוף באובייקט כפי שהוא. למשל - כתבתי סטטוס מדליק, נתקלתי בתמונה מעניינת או שאני מרטווט ציוץ שמצא חן בעיני – ואני משתף עם האחרים את מה שיצרתי או גיליתי.
  • Cooperating – שיתוף פעולה בביצוע משימה, כאשר כל אחד תורם את חלקו, אותו עשה לבד, לטובת תוצר צוותי אחד משותף. חיפשתי מידע ותרמתי תוצאות לעבודה קבוצתית ב-SearchTeam, ובכך תרמתי לצוות את חלקי הייחודי, אותו עשיתי לבד, או שהוספתי את החלק שלי לברכה משותפת ב- GrooVideo.
  • Collaborating – שיתוף פעולה דינמי בתהליך העבודה עצמו, דוגמת עריכה משותפת של מסמך בגוגל או של סרטון וידאו ב-WeVideo.

אבל... 
בואו נחשוב לרגע על קבוצה המשחקת כדורסל -
האם מסירת הכדור היא sharing? האם השחקנים הם אינדיבידואלים שמבצעים Cooperation? ואולי העבודה הקבוצתית הדינמית תוך כדי המשחק היא בכלל Collaborating? ומה סוג השיתוף בין הקבוצה לבין האוהדים?...

במציאות, החלוקה לא תמיד חדה כל כך, ולעתים ישנם מודלים מורכבים יותר. ממליץ לעיין בטקסנומיה של Vision2Lead אשר מציגה חלוקה מורכבת יותר של משימות שיתופיות.
כמורה אשר מתנסה בסוגי למידה שונים עם תלמידיו, חשוב לי לחדד לעצמי ולהם שלא כל לחיצה על share בפייסבוק היא "עבודה שיתופית", ושכתיבה משותפת של עבודה יכולה להתנהל בדרכים שונות, אשר מייצגות סוגים שונים של שיתוף.
כאשר אני מעצב משימה לימודית משלבת תקשוב, האתגר המרכזי הוא בהבניית סוג השיתוף המתאים, תוך מתן חופש פעולה לתלמידים שונים לבטא את עצמם בדרכים שונות.
מה דעתכם - האם יש לחייב את כל התלמידים להתנסות ביצירה שיתופית, או שיש לאפשר אינדיבידואליות לתלמידים המעוניינים בכך?
פוסט זה פורסם במקור בבלוגיה של MindCET

תגובה 1:

  1. לדעתי כיוון ששיתופיות נחשבת למיומנות למידה ועבודה חשובה, אחריות מערכת החינוך לתת לכך מענה. לגבי התלמידים המבקשים להימנע המצב אמביוולנטי בעיניי:
    מצד אחד אין היגיון בלאפשר לתלמיד האינדיבידואליסט לוותר דווקא במקום שהוא צריך להתקדם. אפילו אם הוא מצטיין במערכת הקיימת, באמצעות למידה שיתופית ניתן יהיה לחזק אותו בנקודת התורפה שלו.
    מנגד צריכה להיות למורה גמישות מול מודלים שונים של לומדים, גם בעתיד הוא יעדיף סביבת עבודה המשתמשת את נקודות החוזק שלו.
    לסיכום אני רואה את השיתופיות כמו שאר המיומנויות ומעריכה שכדאי לשאוף למודל הדומה להוראה בדרך החקר- רמה בסיסית לכולם, והזדמנויות להרחבה לאלו שליבם חפץ.

    השבמחק