אזרחות דיגיטלית - ולימודי האזרחות בישראל

בזמן ששני פוסטים מעניינים מתבשלים להם (משימת אווטרים ו-תלמידים יוצרים יחידות לימוד מקוונות),
אני מבקש לשתף אתכם במאמר שחיברתי בשם "אזרחות דיגיטלית - ולימודי האזרחות בישראל".
המאמר התפרסם לא מזמן בספר "שומרי הסף של האזרחות - קולות אנשי החינוך" בעריכת ניסן נוה ויגאל הראל, ואני סבור שלמרות שהוא עוסק באופן ספציפי ב(היעדר) הממשקים בין תוכנית הלימודים באזרחות לבין תחום "האזרחות הדיגיטלית", הרי שכל מי שמתעניין בבעיות בהתמודדות מערכת החינוך עם אתגרי המאה ה-21 יכול למצוא בו עניין.
אשמח לתגובות!

תקציר המאמר:

מטרת המאמר לעמוד על הפערים שבין תוכניות הלימודים באזרחות בישראל, בדגש על תוכנית הלימודים לחטיבה עליונה, לבין התחום של "אזרחות דיגיטלית", אשר עוסק במיומנויות ובתוכן שעל האזרח לדעת לשם תפקוד בסביבה מקוונת מודרנית. "אזרחות דיגיטלית" נוגעת בתחומים מגוונים, ובהם חוק ברשת, מסחר דיגיטלי, אתיקה בסביבה מקוונת, זכויות וחובות ברשת ועוד.

המאמר מדגיש את אי התאמת התוכנית הנוכחית לאתגרי המאה ה-21, ואת התעלמותה מהמהפכה הדיגיטלית ומהשפעות תרבות הרשת על נושאי הלימוד השונים, ובמרכזם עקרונות הדמוקרטיה והמשטר והפוליטיקה בישראל, ומציע פתרונות אפשריים במספר רבדים: קישורים אפשריים בין תוכנית הלימודים הנוכחית לבין נושאי "האזרחות הדיגיטלית", הצעות דידקטיות ראשוניות למורה בכיתה לשלב הנוכחי והמלצות לקובעי מדיניות לטווח הארוך.

לעיון במאמר במלואו יש ללחוץ כאן.

מחשב לכל ילד - טירוף ה-QR! (משחק לימודי ומיני חקר מבוסס קודים)

אחת הכיתות שאני מלמד השנה היא מגמת אזרחות (5 יח"ל), ובה אני נהנה מכיתה עם מספר קטן יחסית של תלמידים (כ-15). למרות שעבר זמן קצר מתחילת השנה, עשינו בקבוצה שתי פעילויות מעניינות עם סמרטפונים וקודי QR שהייתי רוצה לשתף בהן:

חלק ראשון - חימום והיכרות עם המגמה:

בניתי עבור התלמידים משחק קצר מבוסס קודי QR, בו יצרתי 4 תחנות שבכל אחת מהן שאלה אשר מתקשרת הן למיקום התחנה בביה"ס והן לאחד מנושאי הלימוד ביחידות ההרחבה, וזאת כהיכרות עם מגמת אזרחות בה לומדים, מעבר לשתי יחידות החובה, 3 יחידות נוספות (מבין ארבע אפשריות).
התלמידים (בכיתה י') התלהבו מאוד מן המשחק, רצו בקבוצות ברחבי ביה"ס ובעיקר - שבו מן המשחק כשהם נרגשים ומתעניינים בנושאי הלימוד השונים, בהם נתקלו בצורה חווייתית (מי היה מאמין שהקפיטריה בביה"ס יכולה להיכנס לתוכנית הלימודים?...).
את המשחק יצרתי בעזרת המחולל QRACE של HIT (אינטואיטיבי ופשוט, מומלץ בחום!), ואל המשחק עצמו ניתן להכנס בקישור הזה (התחנות עצמן היו תלויות כמובן במקומות שונים בביה"ס).

חלק שני - מיני חקר:

לאחר שצלחנו את ההתנסות הראשונית עם סמרטפונים וקודי QR, עברנו לסיפור האמיתי:
אחד מנושאי הלימוד באזרחות הם התנאים לקיומה של מדינה ריבונית. מדובר בחמישה תנאים אותם על התלמידים להכיר, ועד עתה הייתי מקיים בכיתה דיונים סביב מדינות וישויות נבחרות ובדיקת התנאים לגביהן.

השנה החלטתי לגוון ולהשתמש בסמרטפונים של התלמידים כמחשבים בעזרתם יבצעו מיני-חקר פשוט: כל תלמיד קיבל דף (מודפס) ובו שם של מדינה אותה עליו לחקור, וכן קישורים למקורות מידע רלוונטיים בצורת קודי QR. את רוב המידע אפשר היה להוציא מויקיפדיה, אולם לא את כולו. הקישורים ניתנו למקורות מידע מגוונים יותר, שלהם פוטנציאל להעשרת הידע בדרכים אחרות ולהרחבת הדיון בכיתה.

למה סמרטפון? כדי להרגיל את התלמידים לחפש תשובות בעצמם במקום לשאול אותי.
למה QR? כי להקליד כתובות בסמרטפון זה מבאס, וקודים יוצרים סקרנות ("לאן זה יוביל אותי?").
למה על דף? כי לא בכל סמרטפון יש פתיחת יישומים במקביל, והקלדה תסגור את חלון המידע. בנוסף, ולא פחות חשוב - כדי שאת הדיון בסוף יהיה ניתן לעשות ללא סמרטפונים.
ומה עם תקלות? לרוב המוחלט היתה חבילת גלישה. למי שלא, היתה רשת אלחוטית בית ספרית. בנוסף, פתחתי את נקודת הגישה מהטלפון שלי. בסופו של דבר, רק תלמידה אחת לא הצליחה להתחבר לרשת, והיא עבדה בזוג עם תלמידה נוספת.
את הפעילות העליתי גם לאתר "תמיד אזרחות" של מטח, ותוכלו להתרשם ממנה בקישור הזה.

כל תלמיד עבד בצורה עצמאית, חלקם בכיתה וחלקם מחוצה לה. לאחר שכל תלמיד חקר (כ-15 דקות), עמדו התלמידים והציגו את ממצאיהם מול הכיתה כולה, במליאה, והתפתח דיון מעניין - גם בתוכן עצמו וגם בהשוואה בין המדינות.
לבסוף, שאלתי את התלמידים לגבי עצם פעילות החקר בעזרת סמרטפון ו-QR. ניכר היה שאופי הפעילות הפתיע אותם והיווה חריגה מאופי הלמידה "הרגיל" שבו המורה במרכז, ודרך החקר הזו עניינה אותם והיתה להם נעימה ללמידה.

אגב, אנקדוטה טכנולוגית: קוד ה-QR העליון (לאפליקציית ויקיפדיה) בדף העבודה נוצר במחולל Tagginn, שאחת האופציות בו היא התאמת קישור שונה לפי סוג המכשיר. זה היה חשוב לי כדי ליצור קישור להורדת האפליקצייה מהאפסטור לבעלי אייפון ומה-play store לבעלי אנדרואיד.

סרטון מבחן

קטן קטן, אבל נחמד:
לפני כחודש קיימתי בחינה קטנה בכיתה י"ב, כשאנחנו כבר ממש מתקרבים לבחינת הבגרות.
דווקא בשלב זה, החלטתי לעשות ניסוי עם התלמידים ולשלב קטע וידאו בבחינה (ולא רק בשיעורים עצמם, דבר שבפני עצמו אינו נפוץ בתיכון בו אני עובד, בשל היעדר תשתיות מתאימות).

על מנת להתכונן לחלק זה במבחן (שנאמר "קשה באימונים - קל בקרב") נתתי לתלמידים שני קטעי וידאו לתרגול, מהם חילצנו מושגים הקשורים לנושא הנלמד. קטע אחד תורגל בכיתה ואחר דרך קבוצת הפייסבוק שלנו.

במבחן עצמו קבענו כי לאחר שעה של שאלות "רגילות" תהיה "הפוגת וידאו":
התלמידים צפו בסרטון שאורכו דקה ומחצה, והיו צריכים לקשר אליו 10 מושגים באזרחות ולהסביר כיצד המושגים הללו באים לידי ביטוי בקטע. הסרטון:
 התלמידים צפו בדקה וחצי הראשונות של הסרטון, והתבקשו לאתר 10 מושגים בסרטון: 7 הקשורים לרשות השופטת, ועוד 3 מנושאים אחרים באזרחות.

הסרטון הוצג על גבי מקרן, והתלמידים יכלו לצפות בו פעמיים, עם פער של 3 דקות בין הקרנה להקרנה.

לשמחתי, רוב תלמידים הצליחו לקשר יפה בין הסרטונים לבין מושגים רלוונטיים, והמשימה (שהיתה כבונוס למבחן) נתפסה על ידם בצורה חיובית.

מהותית, מדובר באחת הרמות הגבוהות הנדרשות מתלמידים במקצוע האזרחות, שכן מדובר ביישום של חומר הלימוד על אירוע "מציאותי" וב"זמן אמת".
פדגוגית, שילוב הסרטון במבחן יצר גיוון בדרך ההבחנות (ולא רק בדרך ההוראה) ויצר מידה לא מבוטלת של עניין בחומר שנתפס לרוב כטכני.

תלמידה שאלה אותי בסוף: "אביב, גם במועד ב' יוכל להיות סרטון...?"

לסגור מחברות, לפתוח מחשבים ו...להכנס לפייסבוק! (למידה משולבת עם ה-Timeline של Facebook)

תכנית הלימודים באזרחות התחדשה השנה בפרק שנקרא "הרקע ההיסטורי להקמת מדינת ישראל", פרק קצר שנועד לסקור אירועים מרכזיים בדרך להקמת המדינה.

התלבטתי לגבי אופן ההוראה של הפרק, והחלטתי לעשות נסיון עם ציר הזמן (Timeline) של פייסבוק, בעזרת פעילות שמאפשרת לא רק צפייה בציר זמן, אלא גם למידה עצמית, עשייה והזנת חומרים של הלומדים. שיקול מרכזי נוסף בבחירה היה פעילות בשדה הפעולה הטבעי של התלמידים (כיתה י"א), וכן מכיוון שבלאו הכי לכל כיתת לימוד איתי יש קבוצה בפייסבוק.

לטובת הפעילות יצרתי פרופיל חדש בפייסבוק שנקרא "הרקע להקמת מדינת ישראל". קבעתי את שנת הלידה שלו ב-1917 (הצהרת בלפור) ויצרתי "אירועי חיים" (Life events) עבור כל אחד מן האירועים ההיסטוריים המדוברים, אשר הוצגו מייד ב"ציר הזמן" של הפרופיל. האירועים שיצרתי קצרים ומבוססים ברובם על מידע ותמונות מויקיפדיה.

בכיתה סקרנו את האירועים השונים, ואז החל "מיני חקר" תוך שימוש בציר הזמן באופן אינטראקטיבי:
בכיתת מחשבים התלמידים התחלקו לקבוצות של שניים-שלושה, ובחרו אחד מן האירועים. כל קבוצה היתה צריכה לחקור אודות התגובות לאירוע (של היישוב היהודי בא"י, היישוב הערבי בא"י והקהילה הבינלאומית), ולתאר את התגובות הללו בצורת... תגובות (comments) על האירועים בציר הזמן. הכלל שנקבע היה שכל תגובה (המתארת תגובה במציאות) צריכה להסתמך על שני מקורות שונים.

עם סיום המשימה הציגה כל קבוצה את התגובות לאירוע בפני המליאה, ואז פיתחנו דיון סביב אמינות המקורות בהם השתמשו.

תגובות התלמידים למשימה היו שונות ומעניינות: הרוב טען שהפעילות על-גבי פייסבוק מעניינת, שונה ומגוונת את הלמידה. יחד עם זאת, חלק מן התלמידים הצביעו על קושי להתרכז בלמידה ברשת חברתית, בשל ריבוי הגירויים האחרים בה, ותלמיד אחד אמר: "הרי אין בגרות עם פייסבוק, אז למה ללמוד ככה?"... מה שהוביל לדיון מעניין לא פחות על למידה לעומת הכנה לבגרות, ותפקיד התיכון בעניין.


כדי לראות את הפרופיל ותגובות התלמידים, יש לחפש את היוזר "הרקע להקמת מדינת ישראל" כשמחוברים לפייסבוק. על מנת לראות את תגובות התלמידים יש לפתוח את סמל ה"תגובות" שבתחתית האירועים.
ניתן לראות צילום מסך (screencast) של הפרופיל ודוגמה לתגובות בסרטון הזה:

Twitter - שבירת קיר הכיתה

לפני יום זכויות האדם האחרון, נתתי לתלמידי האזרחות בכיתתי משימה בטוויטר:
היה עליהם לצייץ שני ציוצים (tweets) סביב סוגיות זכויות אדם בהן הם נתקלים במהלך השבוע (ברחוב, בעיתון ועוד), כשאחד הציוצים מלווה בתמונה שהתלמידים צילמו. הרעיון הוא לצייץ מייד עם התרחשות הסיטואציה.

הכנה:
ההיערכות למשימה היתה קצרה יחסית, וכללה שיעור אחד אודות טוויטר, שימושיו, האתיקה של השימוש בו וסוגיית הפרטיות וההאשטאגים בו. בדומה לפעילויות קודמות, אני לא מנחה את תלמידי בהיבטים הטכניים של המשימה, מכיוון שמדובר בכלים אינטואיטיביים ולא מסובכים.
למשימה נקבע #האשטאג (hashtag#) שיאפשר שליפה של כל הציוצים בתחום, וההאשטאג נרשם באתר twubs (זאת משום שמעקב אחר האשטאגים לא מתאפשר בצורה נוחה בממשק של טוויטר עצמו).

בסיום המשימה נוצר מאגר יפה של אירועי זכויות אדם מחייהם של הילדים, שפתח צוהר לדיון רלוונטי מאוד - גם בטוויטר וגם בכיתה, והפך את העיסוק בזכויות האדם לאישי יותר ומשמעותי יותר.
כל התלמידים ביצעו את חלקם, ואפילו בהתלהבות ("אנחנו צריכים לצייץ!"). גם תלמידים שנוטים לא להשתתף בדיונים בכיתה - צייצו בטוויטר ולקחו חלק בדיון וירטואלי.

חשוב לציין שלרוב הילדים בכיתה לא היה חשבון טוויטר, והם פתחו חשבון לטובת המשימה והשתמשו בו ללא בעיות מיוחדות. חלקם אף התחילו לעשות שימוש שוטף בטוויטר בהמשך.

ניתן לראות את המשימה בכתובת http://twubs.com/selirights

פדגוגיה חדשנית מדברת, בין היתר, על "שבירת קיר הכיתה", כלומר - מחיצות בין העולם שמחוץ לביה"ס לנעשה בתוכו, ולהיפך. טוויטר עושה זאת נאמנה.

Voicethread

יצא לי להכיר בעבר את Voicethread, אך התקשיתי לראות כיצד אני משלבו בעבודה שלי.
(בעקבות שאלות הקהל: Thread הוא "אשכול" או "שרשור", כמו בפורום, בו הודעות באותו הנושא מקובצות תחת אשכול אחד)

הסבר קצר: ביישום המדובר, מעלים "פריט מרכזי" כלשהו: תמונה, סרט, מסמך או אתר.
כל משתתף יכול להוסיף תגובה לאותו הפריט בדרכים מגוונות - וידאו, סאונד או טקסט.

לאחרונה צצה עבורי הזדמנות לשלב את הכלי בהוראה:
בעקבות שיעורי אזרחות שעסקו בסוגיית חוק השבות ובפרשת רופאייזן (האח דניאל), יצרתי Voicethread בו ביקשתי מהתלמידים לצפות בסרטון, לקרוא חלקים מתוך פסק הדין המדובר, ולטעון טענה מנומקת: האם המדינה היתה צריכה להכיר ברופאייזן כיהודי, או לא.
ה"טריק" היה שאסור היה לחזור על נימוק שהשמיע תלמיד לפניך. ניתן לפתח ולשפר נימוקים, אך לא "לשכפל" אותם.

למרות הקושי הטכני, התלמידים צלחו את העניין בקלות:
http://voicethread.com/share/2587053/

ההתנסות הזו חיזקה אצלי כמה הנחות קודמות: תלמידים לא צריכים כמעט הסברים כדי להתמודד עם כלים טכנולוגיים; הנחיות ברורות ומחוון מתאים מעודדים משימות ברמה טובה; גם טכנולוגיה "מגניבה" לא גורמת לכל התלמידים לעשות שיעורי בית.

באותה הזדמנות, גיליתי שאם נרשמים ל- Voicethread עם חשבון מורה, מקבלים אפשרויות רבות יותר ממשתמש רגיל.
הידד!