‏הצגת רשומות עם תוויות גוגל. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות גוגל. הצג את כל הרשומות

יום שבת, 26 בינואר 2013

מאחורי מסך האנונימיות - לטוב או לרע? (הערכת עמיתים אנונימית בצורה מקוונת)

מזה זמן, לאחר שנחשפתי להערכת העמיתים האנונימית שהתקיימה בקורס Gamification ב-Coursera, חשבתי איך לשלב את העניין אצלי בכיתה.
בחרתי לקחת משימה מקוונת שעשיתי כבר בעבר - כתיבת טוקבקים על ידיעות, ולשלב בה הערכת עמיתים, בדגש על אנונימיות. עניין אותי לראות כיצד תלמידים מעריכים זה את עבודתו של האחר, כשהם יודעים שהציון שלהם יושפע מאותה הערכה, בסביבה אנונימית למוערך (אך גלויה מבחינתי).

כיצד העניין פעל?
ראשית, גיבשתי קריטריונים להערכת טוקבק ביחד עם המורה ללשון של הכיתה (יעל גז, תודות!), כשהתייחסנו לטוקבק בתור כתיבה טיעונית. לאחר מכן, קיימנו שיעור בכיתה ובו קראנו טקסט אודות אופי הטוקבקים בישראל, התנסינו בכתיבת טוקבק בצורה משותפת, ודנו בעיקר בסוגיית הכתיבה האנונימית, על יתרונותיה ובעיקר חסרונותיה. במשימה עצמה, אגב, תלמיד שבחר לכתוב טוקבק אנונימי היה צריך להצדיק מהלך זה, שכן כתיבה אנונימית, בתפיסתי, אינה רצויה.
למשימה עצמה בניתי אתר פשוט (תשתית Google sites) בשם "כנסו כנסו..." ובו המשימה:
א. מצאו כתבה העוסקת בנושא שלמדנו בכיתה (גישות כלכליות-חברתיות) וכתבו לה טוקבק, וכן העריכו את הכתיבה של עצמכם לפי קריטריונים שנקבעו מראש. עד כאן התהליך התנהל בדומה לפעמים קודמות בהן נתתי את אותה המשימה.
ב. שלב שני במשימה היה לבצע הערכת עמיתים לשני טוקבקים אחרים בכיתה, בצורה אנונימית: מכיוון שמדובר במשימת טוקבקים, הרי שאם תלמיד כתב טוקבק ובו הזדהה בשמו, המוערך אינו אנונימי, אולם המעריך יישאר אנונימי בכל מקרה. בנוסף, אופן ההצגה של הטוקבקים שנכתבו לתלמידים עודדה שמירה על אנונימיות גם בקרב המוערכים, שכן התלמידים ראו טבלה ובה הקישור לכתבה, מספר הטוקבק והטקסט המלא שלו, ללא שם הכותב (רוצה לומר - רק אם תלמיד נכנס לכתבה עצמה ואיתר את הטוקבק המדובר - הוא ראה את מי הוא מעריך). ההערכה היתה מספרית (לפי קריטריונים) ומילולית (טקסט חופשי).

אחד האתגרים שעמד בפני כאן היה כיצד לגרום לכך שכל תלמיד יוערך מספר זהה של פעמים, ולא לגרום לריבוי הערכות אצל תלמיד אחד לעומת חוסר בהערכות אצל אחר. החלטתי לפתור זאת כך: הטוקבקים הוגשו בסיוע טופס גוגל, והתלמידים ראו שדות ספציפיים בלבד מן הטופס. ההנחיה היתה להעריך את מי שנמצא מעליך בטופס ומתחתיך בטופס, כך שכל תלמיד יזכה בדיוק לשתי הערכות. זה עבד, בצורה מפתיעה... :)

לבסוף, תוך היעזרות בסקריפט FormEmailer אשר שולח מיילים בצורה אוטומטית מטפסים, קיבל כל תלמיד את ההערכות  שנכתבו עליו, בצורה אנונימית כמובן.

כמו שכתבתי בפתיחה, מאוד עניין אותי לראות מה יהיה אופי ההערכות האנונימיות, ובכלל כיצד יגיבו התלמידים למשימה שכזו, ולכן התהליך לווה במשובים רבים בע"פ.
החלק של הטוקבקים עצמם זכה, כבעבר, לתגובות חלוקות: חלק מן התלמידים לא הבינו מדוע הם נדרשים למשימה כזו, ואילו אחרים נהנו מן הכתיבה, או כמו שכתבה תלמידה בקבוצת הפייסבוק הכיתתית: "יואו! השיעורי בית האלה כאלה כיפים! מלא אנשים הגיבו לי!!! (יצרתי דיון שלם). זה כיף ומעניין לכתוב טוקבקים." (האמינו לי, לא ערכתי את הטקסט...).
עניין ההערכה לפי קריטריונים המשולבים עם תחום החיבור העברי יצר עבור התלמידים קישור נוסף ומועיל, שכן כללי הכתיבה קיבלו אופי אותנטי יותר.
ההערכות האנונימיות היו החלק המעניין מכל עבורי: התברר לי שהתלמידים היו מאוד קורקטיים, לא עשו לחברים שלהם "הנחות" וכתבו משובים אמיתיים, כנים ותוך התייחסות ישירה לקריטריוני ההערכה - והכל תוך הקפדה על כתיבה מכבדת ואיכותית. למשל (שוב, לא ערכתי):
"יש שימוש רחב ונכון במושגים מתחום האזרחות אשר תורמים לטוקבק וגורמים לו להיראות ברמה גבוהה יותר. המבנה ברור והבנתי את עמדתו של הכותב. השימוש במושגים מתחום האזרחות גורמת לטוקבק להישמע משכנע יותר, אבל הוא פונה בעיקר למעמד הביניים ולמעמד הנמוך, ולא התחברתי לכתוב. "
התמוגגתי :)

בדיון המסכם בכיתה ראינו שלאנונימיות כמה פנים: 
בעוד שכתיבה אנונימית בטוקבקים מוציאה פעמים רבות מאנשים את "יצר הרע" ומאפשרת השתלחות באחר,
הרי שאנונימיות בהערכת עמיתים הוציאה מהם דווקא את "יצר הטוב" וגרמה להערכה מקצועית ולמתן משובים איכותיים.

יום ראשון, 25 בנובמבר 2012

"הלו, זה רדיו?" (משימה מקוונת מבוססת תכנית רדיו באינטרנט)

מזה מספר שנים שאני מאזין לתוכנית המצויינת "יהיה בסדר" בגלי צה"ל, בהנחיית אביב לביא ואסף ליברמן.
כמורה לאזרחות, התוכנית מדברת אלי במיוחד ומספקת לי נושאים שונים לשיחה בשיעורים עם תלמידיי.

השנה החלטתי לערב את התלמידים בהאזנה לתוכנית, מתוך מטרה כפולה: להכיר להם את התוכנית על מנת שיגלו עניין בתכניה כמקרי בוחן לחומר הנלמד באזרחות, וכן כדי שתהיה להם כתובת נוספת לפנות אליה בעקבות מטלת הביצוע באזרחות, בה עליהם לגלות אזרחות פעילה ולחתור לפתרון בעיה מחיי היום-יום.

הבעיה, כמובן, היא כיצד לגרום לתלמידים להאזין לתכנית רדיו בתחנה שהם אינם מורגלים בה, ועוד תוכנית המשודרת בשעות הלימודים שלהם.

החלטתי ליצור משימה מקוונת לתלמידים, בה יצטרכו להאזין לתוכניות מוקלטות מאתר האינטרנט של התוכנית, לבחור אייטם אחד מן התוכנית ולנתח אותו בהתאם לדרישות בשאלת אירוע בבחינת הבגרות באזרחות.

המשימה נבנתה בדף אינטרנט יחיד, מתוך כוונה שתיראה פשוטה ולא מאיימת. המשימה מונגשת גם בצורת שמע, וזאת משום שהיא ניתנה הן לתלמידים  בכיתת מב"ר והן בכיתת מופ"ת, ורציתי לפנות לאפיקי קליטת מידע שונים, לבחירתו של כל תלמיד (שקלתי גם לאפשר הגשה באמצעות הקלטה, אולם רציתי לשמור על המשימה פשוטה). המשימה כוללת עזרים ודוגמה מלאה, על מנת שתסייע לתלמידים בהבניית התשובה.
את המשימה מגישים התלמידים באמצעות טופס מקוון (Google Form), והם יכולים לבחור אם להגיש את המשימה פעם אחת או פעמיים (על שני אייטמים שונים) ולזכות בניקוד נוסף.

הערה קטנה לגבי הגשה באמצעות טופס: יותר מפעם נתקלתי במצב בו כשממלאים טופס ובו תשובות לשאלות (ולא רק פרטים אישיים), הרי שעם שליחת הטופס לשולח אין העתק של התשובות שיצר. על מנת להמנע ממצב כזה, עשיתי שימוש בסקריפט ע"ג טפסי גוגל בשם FormEmailer, אשר מאפשר שליחת מייל חוזר לממלאי הטופס, ובו הפרטים לשאלות שמילאו.


התלמידים שהגישו את המשימה דיווחו על חוויה מעניינת, חשיפה לעולם שלא הכירו וגם הביעו התלהבות מהקונספט הכללי ומביצוע המשימה באמצעות טופס ברשת.


משימה זו משקפת, בתפיסתי, את אחת ממטרות העומק של לימודי האזרחות: היכולת להביט במציאות באמצעות עולם המושגים האזרחי שנלמד בכיתה ולבצע את החיבור בין השניים. התוצרים שהתלמידים מגישים מראים כי החיבור הזה, כשהוא נעשה "בעולם האמיתי", מעורר בהם עניין ומוטיבציה.

יום רביעי, 2 במאי 2012

"אזרחות בנעלי בית" - אתר תרגול להכנה לבגרות

פעמים רבות שמעתי את הטענה ש"תקשוב זה נחמד למשחקים, אבל אין לזה זן כשלומדים לבגרות", אשר מגלמת בתוכה הנחות יסוד שגויות לגבי שימוש בטכנולוגיה אשר נובעות, לדעתי, מחוסר היכרות אמיתי עם היכולות והאפשרויות הטכנולוגיות, ומחשש מפני אובדן השליטה של המורה בנעשה בכיתה.

לקראת בגרות החורף באזרחות יצרתי עבור תלמידי אתר בשם "אזרחות בנעלי בית", אשר נועד לסכם את הלימוד ולסייע להם בתרגול אחרון לפני מבחן המתכונת ובחינת הבגרות. התלמידים התבקשו לפנות ערב ספציפי ללימוד באמצעות האתר, ובשעה שנקבעה מראש קיבלו לכתובת הדוא"ל שלהם את כתובת האתר.

האתר, בתשתית Google sites, בנוי ממספר שלבים:
1. הקדמה והנחיות
2. הרשמה לתחילת הפעילות
3. תרגול מושגים* באזרחות (באמצעות יישום מסוג flipcards על תשתית גליון אלקטרוני של גוגל)
4. שאלון עם שאלות סגורות (טופס גוגל)
5. יישום הידע על גבי אירועים אקטואליים* (Linoit)
6. מאגר שאלות כיתתי (מסמך גוגל, שאיפשר התאמה של שאלות לתלמידים לפי יכולותיהם וצרכיהם)
7. ניתוח טקסט משותף* באמצעות כלי אנוטציה (יוטיוב ומסמך גוגל, תוך שימוש בהערות)
8. שאלת בונוס, למתקדמים (טופס גוגל, כתיבת שאלה בנוסח בגרותי)
9. משוב
*במספר פעילויות הוכנס אפקט של "מישחוק" או תחרות בין התלמידים, על מנת להגביר את מידת העניין. למשל, תרגול המושגים נעשה באמצעות "משחק זכרון", ויישום הידע על אירועים אקטואליים אוסר חזרה של תלמיד על תוצר של תלמיד אחר.

כלל התלמידים (פרט לאחד) לקחו חלק בתרגול, ולפי המשובים ניכר כי מעבר להנאה ולחידוש, התרגול גם סייע להם מבחינה לימודית.

קישור לאתר (כדי להתרשם מכלל החלקים, מומלץ להכנס באמצעות chrome או firefox):
http://tigbur.seligsberg.org/ 

לקראת מועד קיץ הייתי רוצה להכין אתר כזה בארכיטקטורה שתוכל לשמש תלמידים נוספים אשר לא לומדים איתי, ולאו דווקא בתיווך מורה הכיתה.
הצעות ורעיונות לשיפורים, שינויים ומבנה מתאים יתקבלו בברכה :)

יום שני, 24 באוקטובר 2011

10 בחזקת 100* (חיפוש ברשת)

לאחרונה נזכרתי באחד האירועים המכוננים שהביאו אותי לעסוק בתקשוב: תלמידות שחיפשו מידע ברשת כתבו שאלה שלמה ובעברית תקנית בגוגל, כולל סימן שאלה בסוף, ומה רבה היתה אכזבתן שגוגל לא הבין את רצונן המדויק...
בשלב הזה הבנתי שלמרות שתלמידינו נולדים "עם עכבר ביד"(?), הם לא תמיד יודעים להשתמש ברשת בצורה מושכלת, וזה אחד מתפקידינו העיקריים כמורים (במיוחד בעולם המודרני).
File:Googlelogo.png
לא מדובר בתורה מורכבת, אלא בהיכרות עם אוסף כללים ותרגול השימוש בהם.
את "ספר ההדרכה" הבסיסי ניתן למצוא אצל גוגל, כולל כללים לחיפוש מתקדם, ואפילו בצורת פוסטרים (באנגלית).
וכתמיד, קיימים ברשת כלים המסייעים ללמוד כיצד לחפש בצורה ידידותית.

יישומים אפשריים בחינוך
מעבר לצורך המעשי והחשוב בהכרת כללי החיפוש ופיתוח אוריינות מידע, ניתן לצקת לתחום החיפוש תכנים נוספים:
- בתחום פיתוח החשיבה נהוג לדבר על מיומנות שאילת שאלות. בצורה דומה, ניתן לאתגר תלמידים להמיר את השאלות המעניינות אותם לשאילתות חיפוש ברשת.
- פיתוח מיומנות ההשוואה באמצעות ביצוע מספר חיפושים במקביל או השוואה בין תוצאות חיפוש במנועי חיפוש שונים - תוך גיבוש קריטריונים שנקבעו מראש.

כלים חינמיים ברשת
boolify - אתר המסייע לתלמידים לבנות שאילתות בצורה ויזואלית ולבדוק כיצד משתנות התוצאות עם שינוי השאילתא.
askboth - אתר המבצע את החיפוש בשני אתרי חיפוש במקביל - Google ו-Bing.
a google a day - חידת חיפוש יומית מתחדשת (באנגלית), המחייבת חיפוש מורכב. ניתן לקבל רמזים ופתרונות מהמערכת.
וגם - החיפוש המתקדם של גוגל, המסייע לבנות שאילתות מורכבות.


*10 בחזקת 100 = גוגל

יום שבת, 8 באוקטובר 2011

חווית גלישה שונה באמצעות קוראי RSS

במצב בו העולם "מתפקע" מרוב מידע וידע, נוצרת לעתים ההרגשה שיש "יותר מדי" מידע שם בחוץ.
ובכן, במקום לזכור את כל רשימת האתרים בהם אנו מתעניינים ולבקר בהם מעת לעת כדי לגלות מה חדש,
ניתן ורצוי ליצור לעצמנו "רשימות קריאה" לפי תחומי העניין האישיים והאתרים המעניינים אותנו.

הדרך לבנות "רשימות קריאה" הינה באמצעות קוראי RSS (ראשי תיבות של Really Simple Syndication) המבוססים זרמי נתונים (פידים) מערוצי מידע אליהם הקורא נרשם (בלוגים, אתרים וכו'), אשר מעדכנים את הקורא אודות ידיעות חדשות במקור המידע. קוראים אלו מכונים בעברית "קוראי רסס".
(הסמל של טכנולוגיית RSS)

כלים חינמיים
1. Google Reader: מנהל הפידים של גוגל. חינמי ונוח, וניתן להוריד אליו תוסף ידידותי לדפדפן כרום.
2. מנהלי ההזנות של Explorer ו- Firefox: דפדפנים אלו מאפשרים להגדיר את הפידים כחלק מתפריט ה"מועדפים", ושם גם לצפות בעדכונים.
3. מיזם רסיסים של מט"ח וביטוח לאומי: באמצעות אתר זה ניתן להירשם לעדכוני רסס מאתרים שונים וכן להוסיף אתרים שאינם ברשימה. ניתן להתאים את האתר לבעלי קשיי נגישות.

שימושים אפשריים בחינוך
1. מורים יכולים ליצור לעצמם רשימות קריאה אישיות ומקצועיות, ובכך לקדם את התפתחותם האישית.
2. מורה שיכיר לתלמידיו את האפשרות לעשות שימוש בכלי ויעודד אותם לפתח רשימת קריאה אישית - יסייע להם לשפר את הלימוד האוטונומי שלהם ממקורות הרשת. אם למורה או לביה"ס יש בלוג עדכונים, רצוי לעודד את התלמידים להירשם אליו.
3. תלמידים המבצעים פרוייקטי חקר ארוכי טווח יכולים ליצור לעצמם רשימת קריאה בנושא הפרוייקט, וכך להתעדכן ממקורות רלוונטיים אודות תחום הפרוייקט.
4. ניתן ליצור רשימת קריאה כיתתית או קבוצתית בנושאים הנלמדים בכיתה, ואף לפרסם את העדכונים באתר כיתתי.
5. מורה המנהל אתר כיתתי או אישי יכול לשלב בו הרשמה לקוראי RSS, וכן לשלב חלונית שתציג הזנת RSS ממקורות אחרים.

אביב