‏הצגת רשומות עם תוויות כלי. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות כלי. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 26 בספטמבר 2013

סערה על הלוח! (לוח הכיתה עובר ל-Padlet)

חופשת סוכות היא זמן מצויין להשלים פערים מהשנה הקודמת. מקווה שקצב העדכונים יהיה מהיר יותר:

פעמים רבות אני נכנס לכיתה ורואה שהמורה שלימד/ה לפני עשה/תה שימוש ב"שמש אסוציאציות". BrainStorming היא מתודה מוכרת ויעילה לפתיחת נושא ולחילוץ ידע קיים מהתלמידים, ולה כמובן יתרונות וחסרונות. החלטתי לנסות ולשלב במהלך כלי דיגיטלי מעניין, שיוכל לשנות את אופי "סיעור המוחות":

לקראת סוף שנת הלימודים הקודמת, במסגרת תהליך חקר עם תלמידים ולאחר לימוד מוקדם של נושא "הגבלת השלטון בישראל", הגענו לשלב גיבוש שאלת המחקר. במסגרת השיעור יצרנו על הלוח תיאור באמצעות תרשים של נושא הלימוד (נושא מרכזי ונושאי משנה), וחילקתי לתלמידים פתקיות צהובות עליהן ביקשתי שירשמו שאלות שמעניינות אותם בנושא.
הכלל היחיד לניסוח השאלה היה: "כתבו שאלה שמעניינת אתכם בנושא - ושהתשובה לה לא קיימת בבדיקה פשוטה בויקיפדיה". עודדתי אותם להשתמש בויקיפדיה מהסמרטפונים, על מנת לוודא שלא מדובר במידע קיים ונגיש.

בשלב זה אספתי את הפתקים מן התלמידים, הקראנו כל פתקית, דנו בשאלה שהוצגה ואף שיפרנו אותה יחד (ואפילו הזכרנו את הכללים לסיעור מוחות איכותי). הפתקיות הודבקו על הלוח לפי המיקום המתאים ביחס לתרשים שהופיע עליו.

בשלב זה הגיע סיום השיעור, וחששתי שהעבודה היפה שנעשתה תאבד ושלא יהיה ניתן להמשיך את השיעור הבא מאותו המקום, ובמיוחד בהיבט הויזואלי שלו. צילמתי את הלוח, שהכיל את התרשים ואת הפתקיות של התלמידים.
את התמונה הדבקתי בלוח ב-Padlet (שנקרא בעבר Wallwisher) והפכתי את הלוח ל"ציבורי". הדבקתי קישור ללוח בקבוצת הפייסבוק הכיתתית, וביקשתי מהתלמידים לכתוב שאלות חקר נוספות בנושא באמצעות הוספת פתקיות וירטואליות ללוח. בשלב זה, התמצה תפקידי בארגון הפתקיות שהעלו התלמידים ועריכתן הלשונית. קישור ללוח הסופי (סגור להוספת פתקיות נוספות).

בשיעור שלאחר מכן, התלמידים התחלקו לקבוצות ופתחו את הלוח הוירטואלי. כל קבוצה בחרה שאלה מבין אלו שהופיעו על לוח ה-Padlet (לאו דווקא שאלה ששאל אחד מחברי הקבוצה), פיתחה אותה עוד והחלה בתהליך החקר.

אני מוצא לפעילות הזו כמה היבטים מעניינים:
1. הקישור בין הפעילות בכיתה והמשך העבודה בבית מאותה הנקודה בדיוק - גם כשמדובר במהלך מורכב בכיתה.
2. השיתופיות שיצרו התלמידים - גם בכיתה, גם בעבודה מרחוק ולבסוף גם בתוצרים.
3. ההיכרות עם (עוד) כלי דיגיטלי, פשוט מאוד ליישום, שגרם גם לתלמידים החרדים מעבודה עם מחשב לכניסה חלקה לעניין.
4. ובעיקר... הרחבת השימוש בלוח הכיתה - גם מעבר לכיתה!

יום שבת, 25 באוגוסט 2012

מתנסים בלהיות ויקיפדים

רגע לפני תחילת שנת הלימודים החדשה, עוד התנסות אחת מהשנה הקודמת:

"אבל העורכים לא יתנו לנו לכתוב", "ימחקו לנו את זה", "ומה אם לא יסכימו איתי?" וגם "אני? אני לא יודע מספיק כדי לכתוב בויקיפדיה". אלו היו רק מקצת התגובות בכיתה לאחר שהבאתי לדיון את המשימה המתוקשבת הבאה - שיפור ערך קיים בויקיפדיה.

אבל אתחיל מההתחלה:
לאחר שלמדנו בכיתה י"א על "תכנית החלוקה", ביקשתי מהתלמידים לקרוא את הנוסח המלא של התוכנית המופיע באתר הכנסת, להכנס לערך "תכנית החלוקה" בויקיפדיה, ולבצע בו שיפור אחד: להוסיף מידע או קישור, למחוק מידע שאינו רלוונטי או אפילו לשפר ניסוח. ההגדרה היתה - כל תרומה לערך בויקיפדיה שתקדם אותו.
על מנת שאוכל לעקוב אחר ביצוע המשימה, על התלמידים היה לפתוח שם משתמש בויקיפדיה, זאת לאחר שהדגמתי כיצד ניתן, באמצעות האפשרות "גרסאות קודמות", לבדוק מה תוכנו של כל שינוי.

למשימה זו קדמה משימה מכינה, בה התלמידים התבקשו להעתיק נוסח של חוק ל"ויקיטקסט". מטרת המשימה המקדימה היתה היכרות בסיסית עם שפת העריכה של ויקי והפחתת החששות הטכניים מפני עריכה, בנוסף כמובן לערך החינוכי של תרומה למאגר הידע החופשי.

התגובות הראשוניות של התלמידים הצביעו על חששות שונים, אבל גם על חוסר ידע לגבי ויקיפדיה והמהות של ידע חופשי וכתיבה קהילתית. נוצר בכיתה דיון מרתק, בו הוצגו עקרונות הכתיבה השיתופיים, ולאחר דיון בעקרונות הדמוקרטיים המנחים את ויקיפדיה (למשל, במנגנונים ליישוב מחלוקות), סב הדיון סביב השאלות המהותיות - מהו ידע בעולם המודרני? מי "אחראי" על הידע"? כיצד נקבעת איכות ואמינות? האם השיטה בה "כל אחד יכול לערוך" פוגעת באיכות או דווקא תורמת לה? ומה המשמעות של הדיון הזה לגבי הנטייה האוטומטית להסתמך על ויקיפדיה ואף להעתיק ממנה?

כמו בכל משימה, חלק מהשינויים שהתלמידים הכניסו היו ברמה גבוהה וחלקם פחות. סוגייה מעניינת היתה שמכיוון שמדובר בכתיבה "בעולם האמיתי", חלק מהתלמידים גם נתקלו בתגובות של משתמשים אחרים - שמחקו או ששינו את מה שכתבו, מסיבות שונות, וחייבו אותם לשפר את הכתיבה שלהם או לעמוד על שלהם (שהרי לכל משימה יש ציון...).

בשורה התחתונה - לתלמידים היתה משימה מרתקת, אשר חייבה העמקה בתחום הדעת מעבר ללימוד ה"רגיל" בכיתה, ואשר זימנה דיון וחשיבה הן על מהות הידע ויצירת ידע בעולם הדיגיטלי - בצורה שנגעה הן בכלי והן בשיטת העבודה בו, בשילוב עם עקרונות דמוקרטיים שנלמדו בכיתה.