היהפוך מורה עורו, ותלמיד חברבורותיו? (כיתה הפוכה - ועוד קצת)

בעקבות ההייפ העולמי סביב מודל "הכיתה ההפוכה", החלטתי "לקפוץ למים" :)

ההחלטה לוותה בהתלבטויות - האם המודל מתאים לדרך ההוראה שלי? לחומר הלימוד? לתלמידים?
גם לאחר ההתנסות אני עדיין לא בטוח, אולם סיפור המקרה לפניכם:

שלב א' - כיתה הפוכה
במשך כחודש וחצי הפניתי את תלמידי כיתה י"א, דרך הקבוצה בפייסבוק, לצפייה בסרטון/משימה שהכנתי עבורם לפני כל שיעור:
1. מבוא לעקרונות הדמוקרטיה ולשלטון העם (יצירה בעזרת Camtasia, העלאה ליוטיוב)
2. משאל עם (יצירה בעזרת Camtasia, שילוב משחק שיצרתי ב"כלים שלובים 2.0", העלאה לשרת Camtasia)
3. עקרון הכרעת הרוב (מצגת Google docs)
4. מבוא לפלורליזם וסובלנות (סרטון קיים מיוטיוב, הוספת הערות והפניות באמצעות Popcorn)
5. מבוא לזכויות האדם והאזרח (סרטון קיים מיוטיוב, הוספת שאלות מנחות באמצעות EduTube)

כשהצגתי את המודל בכיתה לפני תחילת המהלך, עלו חששות שונים מהתלמידים, שסבו בעיקר סביב אופן הלמידה השונה ודרך ארגון החומר במחברת בעקבות הסרטונים.
לאחר פרסום כל סרטון עקבתי אחר הנתונים שלו. רוב התלמידים צפו בסרטונים לפני השיעור, הגיעו מוכנים והדבר שיפר מאוד את רמת הדיון והשיח בכיתה. מיעוטם, לעומת זאת, לא צפו בסרטונים בצורה עקבית, וכתוצאה מכך היו פחות מעורים בנעשה בשיעור.

בשיעורים עצמם, הדיון הפותח נבנה על ההנחה שהתלמידים צפו בסרטונים, בהם מופיעות שאלות שונות למחשבה ולדיון.

בנוסף, כתוצאה מהצפייה המוקדמת, השתנו בשיעורים עוד כמה דברים:
1. פחות כתיבה על הלוח והעתקה למחברת.
2. יותר זמן לדיונים, וכתוצאה מזה - אפשרות להעמיק יותר ולשתף יותר תלמידים.
3. תרגולים רבים יותר - גם שאלות בגרות, גם התנסויות טכנולוגיות (שיעור גלוגסטר, מרתון סרטוני זכויות ועוד) ואפילו שיעור עם עיתוני נייר...

שלב ב' - התלמידים חוקרים ויוצרים
לקראת חופשת הפסח, קיבלו התלמידים משימה נושאת ציון, גם היא בסרטון (באמצעות PowToon):

על התלמידים היה לבחור את אחת מזכויות האדם והאזרח (באמצעות מסמך משותף), לחקור אודותיה וליצור בעצמם סרטון קצר שיכיל: (א) הגדרה לזכות, (ב) אירוע אקטואלי בו הזכות נפגעה, ו-(ג) סקירה קצרה של ארגון המגן על הזכות.

בתדריך קצר שנעשה בכיתה טרם המשימה, הדגמתי סרטון טוב בעיני והסברתי מה יהיו השיקולים בקביעת הציון (למשל - מהי פרזנטציה איכותית).

לאחר החזרה מן החופשה רוב התלמידים אכן הגישו את הסרטונים. חלקם נתקלו בקשיים טכניים מסויימים בהפקה, אולם רובם צלחו את המשימה היטב. יתרה מזאת, גיליתי שרוב התלמידים למדו בצורה עצמאית אודות כלים שסייעו להם, דוגמת Screenr וכלים חלופיים, כיצד מטמיעים סרטון במצגת PPT, ואפילו כיצד להשתמש ב-Prezi ולפתור את בעיית העברית...)

חשוב לציין שחלק מן התלמידים לא הגישו את המשימה כלל, ומבין המשימות שהוגשו - היו מצויינות, והיו פחות טובות, אולם ככלל - העבודות היו ברמה טובה מאוד.

בדיון האוחר בכיתה נשמעו קולות מגוונים: החל מהנאה מדרך הלמידה וההעמקה החדשה, דרך חווית תסכול בשל ההיבטים הטכנולוגיים, וכלה בהתנגדות ובהעדפת הלימוד הכיתתי והמסודר.
במהלך העבודה, כתבה לי אחת התלמידות: "זה ממש כיף, חווית לימוד מהנה", ואילו תלמיד אחר אמר בכיתה: "אני מאוד מרוצה מזה שאנחנו לומדים בבי"ס גם דברים שהם לא רק החומר, אלא כלים שיעזרו לי גם בדברים אחרים בחיים".

שלב ג' - התלמידים הופכים את הכיתה
החלק הזה הפתיע אותי: שאלתי את התלמידים אם ירצו ללמוד מסרטונים של חבריהם לכיתה (לאחר בקרת איכות שלי). הייתי סבור, לאור הדיונים בכיתה, שהתלמידים יעדיפו למידה מסורתית, אולם היה קונצנזוס - התלמידים בכיתה מעוניינים ללמוד מתוך סרטונים של חבריהם, על מנת לפנות יותר זמן בכיתה לדיון, תרגול והעמקה.

הידד!