10 בחזקת 100* (חיפוש ברשת)

לאחרונה נזכרתי באחד האירועים המכוננים שהביאו אותי לעסוק בתקשוב: תלמידות שחיפשו מידע ברשת כתבו שאלה שלמה ובעברית תקנית בגוגל, כולל סימן שאלה בסוף, ומה רבה היתה אכזבתן שגוגל לא הבין את רצונן המדויק...
בשלב הזה הבנתי שלמרות שתלמידינו נולדים "עם עכבר ביד"(?), הם לא תמיד יודעים להשתמש ברשת בצורה מושכלת, וזה אחד מתפקידינו העיקריים כמורים (במיוחד בעולם המודרני).

לא מדובר בתורה מורכבת, אלא בהיכרות עם אוסף כללים ותרגול השימוש בהם.
את "ספר ההדרכה" הבסיסי ניתן למצוא אצל גוגל, כולל כללים לחיפוש מתקדם, ואפילו בצורת פוסטרים (באנגלית).
וכתמיד, קיימים ברשת כלים המסייעים ללמוד כיצד לחפש בצורה ידידותית.

יישומים אפשריים בחינוך
מעבר לצורך המעשי והחשוב בהכרת כללי החיפוש ופיתוח אוריינות מידע, ניתן לצקת לתחום החיפוש תכנים נוספים:
- בתחום פיתוח החשיבה נהוג לדבר על מיומנות שאילת שאלות. בצורה דומה, ניתן לאתגר תלמידים להמיר את השאלות המעניינות אותם לשאילתות חיפוש ברשת.
- פיתוח מיומנות ההשוואה באמצעות ביצוע מספר חיפושים במקביל או השוואה בין תוצאות חיפוש במנועי חיפוש שונים - תוך גיבוש קריטריונים שנקבעו מראש.

כלים חינמיים ברשת
boolify - אתר המסייע לתלמידים לבנות שאילתות בצורה ויזואלית ולבדוק כיצד משתנות התוצאות עם שינוי השאילתא.
askboth - אתר המבצע את החיפוש בשני אתרי חיפוש במקביל - Google ו-Bing.
a google a day - חידת חיפוש יומית מתחדשת (באנגלית), המחייבת חיפוש מורכב. ניתן לקבל רמזים ופתרונות מהמערכת.

וגם - החיפוש המתקדם של גוגל, המסייע לבנות שאילתות מורכבות.

*10 בחזקת 100 = גוגל

סימון מועדפים (בוקמרקינג) ושיתוף ידע

אחת מהפעולות המוכרות לכל משתמש ברשת היא סימון קישורים מועדפים (Bookmarking).
בעידן ה-וב2.0, גם ה"מועדפים" הינם משאב לחלוק עם משתמשים אחרים. באמצעות שיתוף זה, ניתן להרחיב את מאגר האתרים המועדפים הרלוונטיים לכל משתמש, ולהגיע למידע חדש ולא מוכר.
יתרון נוסף של סימון המועדפים ברשת הוא זמינותם ברשת בכל מקום ומכל מכשיר, ולא רק במחשב עליו סומנו המועדפים במקור.

כאשר מסמנים "מועדפים" ביישומי רשת מתאימים, נהוג גם "לתייג" או "לתגג" (מלשון "תגית", Tag) כל קישור מועדף, על מנת ליצור מיון וסידור של המועדפים, ולהקל על המסמן ועל משתמשים אחרים למצוא אותם ולעשות בהם שימוש.
בל דאגה - אין הכרח שכל המועדפים ברשת יהיו חשופים ופומביים. ניתן לקבוע לגבי כל "מועדף" האם הוא "פרטי" או "ציבורי".

שימושים אפשריים בחינוך
מורים - יכולים ליצור לעצמם רשימות אתרים רלוונטיות ומקולטגות, וכן לחפש אתרים נוספים לפי מילות מפתח ובכך להעשיר את הסביבה המקוונת שלהם.
המורה יכול לתת לתלמידים משימה הכוללת איסוף קישורים בנושא מסויים ומיונם לפי קריטריונים ביישום רשת מתאים, ובכך הלומדים יביאו לידי ביטוי אסטרטגיות חשיבה מסדר גבוה דוגמת מיון, זיהוי רכיבים וקשרים ועוד.
תלמידים - יכולים ליצור רשימות מועדפים אישיות, לשתף אותן ולהעשירן, ובכך להרחיב ולהעשיר את סביבת הפעילות ברשת.
כיתה או קבוצה העובדת על נושא מסויים יכולה ליצור לעצמה רשימת קישורים הרלוונטית לנושא, על מנת להיעזר בה בשלבים שונים של העבודה.

יישומים חינמיים
1. Delicious - כלי סימון המועדפים הותיק, הכולל כיום גם יישום בשם Stacks, בו המשתמש יכול לקבץ קישורים ולהציגם יחד תחת אותו הנושא.
2. Diigo - כלי סימון מועדפים, כולל גרסה לאנשי חינוך המאפשרת ניהול רשימות לכיתה.
3. LiveBinders - מעין "קלסר" דיגיטלי עם חוצצים, אליהם ניתן למיין את המועדפים. ייחודיותו של יישום זה בכך שהוא פותח את המועדפים באותו החלון, כך שלא נוצר ריבוי חלונות בדפדפן. דוגמה לשימוש בכלי זה, הכוללת כלים מתוקשבים שונים, ניתן למצוא כאן:

כלים מתוקשבים

חווית גלישה שונה באמצעות קוראי RSS

במצב בו העולם "מתפקע" מרוב מידע וידע, נוצרת לעתים ההרגשה שיש "יותר מדי" מידע שם בחוץ.
ובכן, במקום לזכור את כל רשימת האתרים בהם אנו מתעניינים ולבקר בהם מעת לעת כדי לגלות מה חדש,
ניתן ורצוי ליצור לעצמנו "רשימות קריאה" לפי תחומי העניין האישיים והאתרים המעניינים אותנו.

הדרך לבנות "רשימות קריאה" הינה באמצעות קוראי RSS (ראשי תיבות של Really Simple Syndication) המבוססים זרמי נתונים (פידים) מערוצי מידע אליהם הקורא נרשם (בלוגים, אתרים וכו'), אשר מעדכנים את הקורא אודות ידיעות חדשות במקור המידע. קוראים אלו מכונים בעברית "קוראי רסס".

(הסמל של טכנולוגיית RSS)

כלים חינמיים
1. Google Reader: מנהל הפידים של גוגל. חינמי ונוח, וניתן להוריד אליו תוסף ידידותי לדפדפן כרום.
2. מנהלי ההזנות של Explorer ו- Firefox: דפדפנים אלו מאפשרים להגדיר את הפידים כחלק מתפריט ה"מועדפים", ושם גם לצפות בעדכונים.
3. מיזם רסיסים של מט"ח וביטוח לאומי: באמצעות אתר זה ניתן להירשם לעדכוני רסס מאתרים שונים וכן להוסיף אתרים שאינם ברשימה. ניתן להתאים את האתר לבעלי קשיי נגישות.

שימושים אפשריים בחינוך
1. מורים יכולים ליצור לעצמם רשימות קריאה אישיות ומקצועיות, ובכך לקדם את התפתחותם האישית.
2. מורה שיכיר לתלמידיו את האפשרות לעשות שימוש בכלי ויעודד אותם לפתח רשימת קריאה אישית - יסייע להם לשפר את הלימוד האוטונומי שלהם ממקורות הרשת. אם למורה או לביה"ס יש בלוג עדכונים, רצוי לעודד את התלמידים להירשם אליו.
3. תלמידים המבצעים פרוייקטי חקר ארוכי טווח יכולים ליצור לעצמם רשימת קריאה בנושא הפרוייקט, וכך להתעדכן ממקורות רלוונטיים אודות תחום הפרוייקט.
4. ניתן ליצור רשימת קריאה כיתתית או קבוצתית בנושאים הנלמדים בכיתה, ואף לפרסם את העדכונים באתר כיתתי.
5. מורה המנהל אתר כיתתי או אישי יכול לשלב בו הרשמה לקוראי RSS, וכן לשלב חלונית שתציג הזנת RSS ממקורות אחרים.

אביב

צילום מסך בוידאו (screencasting)

סרטונים הכוללים את הקלטת המתרחש על המסך בליווי קול הופכים נפוצים יותר ויותר,
במיוחד בסרטוני הסבר ליישומים שונים ברשת.
יצירתם של סרטונים כאלו פשוטה במיוחד, והם טומנים בחובם אפשרויות רבות.

שימושים אפשריים בחינוך
- ניתן לעשות שימוש ביישומים על מנת להכין סרטי וידאו קצרים לתלמידים המבארים נושאים שונים.
- בגלל פשטות השימוש בכלים, ניתן להטיל על התלמידים משימות הכוללות צילום מסך וקול, שהיא מיומנות מידע חשובה המאפשרת שילוב כלים ואתרים שונים בקלות יחסית.
- ניתן לבקש מתלמידים להציג מצגת כסרטון ובמקביל להסביר בקולם את תהליך הלמידה שעברו (מעין מטה-קוגניציה).

כלים חינמיים לחינוך
ישנם בנמצא מספר יישומים חינמיים המאפשרים להקליט את המסך, אציג שניים מהם:
1. Screenr - אתר פשוט וחינמי המאפשר הקלטה ופרסום מיידי של הסרטונים (סרטון מוגבל ל-5 דקות).
2. Camstudio - תוכנה חינמית להורדה למחשב המאפשרת הקלטה ועריכה בסיסית.

מצורפת דוגמת משימה הכוללת שימוש בכלי שהכנתי לתלמידי:

אביב

וֵבּ-1.0, וֵבּ-2.0 ואפילו וֵבּ-3.0, וקצת אינפוגרפיקה

אחד המושגים הרווחים בשיח סביב תקשוב הינו וֵבּ-2.0 (web2.0).

כדי להבין את המושג, יש להכיר את השלבים שעברה רשת האינטרנט בהתפתחויותיה האחרונות:

וֵבּ-1.0 - רשת "קריאה בלבד": משתמשים יכלו רק לקרוא תוכן שנכתב בידי אחרים. התקשורת הינה חד-סטרית והירארכית. דוגמה לכך היא אתרי מידע של אוניברסיטאות או מרבית אתרי משרדי הממשלה.

וֵבּ-2.0 - רשת "קריאה וכתיבה": משתמשים יכולים לקרוא תוכן וגם לכתוב - להגיב, ליצור תוכן עצמאי, לקשר בין נושאים שונים ועוד. רוב סוגי האתרים כיום הינם מסוג זה: בלוגים, פורומים, ויקי, רשתות חברתיות ועוד.

וֵבּ-3.0 - רשת "קריאה, כתיבה ועיבוד ממוחשב": המשתמשים יכולים לקרוא תוכן וכן ליצור, לשתף ולקשר. הרשת תנסה לפענח את המשמעות של המידע המוזן אליה, ולספק לגולשים חווית גלישה עשירה ומותאמת אליהם. ניתן כיום לראות נסיונות ראשונים בתחום זה במנוע החיפוש של גוגל.

המחשה של וב-2.0:

המחשה זו, שאינה מילולית בלבד, מכונה "אינפוגרפיקה".

אינפוגרפיקה (הלחם של אינפורמציה וגרפיקה) הוא מושג המייצג כל המחשה חזותית של מידע, בסיוע מלל או בלעדיו. (קישור לאינפוגרפיקה באנגלית המדגימה מה קורה ברשת מדי 60 שניות)

פעם היה צריך בית דפוס וידע מקצועי כדי ליצור אינפוגרפיקות. היום, כל אחד יכול.

שימושים אפשריים לאינפוגרפיקות בחינוך

1. בעזרת הכנת אינפוגרפיקות, המורה יכול להציג מידע בצורה שתמחיש, תעניין ותערב את התלמידים יותר.

2. הנחלת המיומנות של פענוח אינפוגרפיקה מסוגים שונים.

3. משימת אינפוגרפיקה לתלמידים תאפשר להם לעבד ולהציג מידע בצורה יצירתית.

4. ניתוח אינפוגרפיקות המוצגות בתקשורת מאפשרת דיון ופיתוח חשיבה ביקורתית.

כלים חינמיים ליצירת אינפוגרפיקות (לחצו על הקישורים לפתיחת היישומים)

• אינפוגרפיקה ניתן ליצור בעזרת כל תוכנת ציור שהיא (אפילו "הצייר" הישן והמוכר), וכן ביישומי אופיס דוגמת powerpoint, במקבילה החינמית "אופן אופיס" ובמקבילות החינמיות ברשת - היישומים "ציורים" ו"מצגות" בגוגל-דוקס.
• Gliffy (גליפי) - הממשק באנגלית, אולם קיימת תמיכה טובה בטקסט בעברית (בעזרתה יצרתי את האינפוגרפיקה שלעיל).
• Wordle (וורדל) - יישום המאפשר יצירת "ענני מילים" לפי טקסט, המדגימים את שכיחות המילים בטקסט (דוגמת האייקון המופיע בראש הבלוג).

אביב

יוצאים לדרך

למה צריך בעצם לשלב תקשוב בהוראה?
בחיפוש אחר תשובה, צפו בסרטון הבא:





עושה רושם שלמרות שיש כיום קונצנזוס סביב הצורך בשימוש ביישומי מחשב בהוראה, הרי שמידת השימוש בפועל בישומים מתוקשבים משתנה מאוד ממקום למקום: במקומות מסויימים מלמדים תוך שימוש ביישומי מחשב כל העת, ובמקומות אחרים נמצא רק לוח ומחברת.


שאלות רבות מעסיקות את המורים המבקשים לשלב יישומים מתוקשבים, כמו:
- הטכנולוגיה מתקדמת במהירות, ויישומים חדשים צצים חדשות לבקרים. האם צריך להיות במרדף מתמיד?
- האם שילוב תקשוב לא יגרום לאובדן המגע האישי עם התלמידים?
- איך מכינים מערך שיעור שיתאים לפדגוגיה מתוקשבת?
- האם התלמידים בכלל ירוויחו מזה משהו, או אולי יפסידו? ומה לגבי?
- ועוד ועוד.


בבלוג זה אנסה לסקור כלים מתוקשבים (וחינמיים) שונים ואת שימושיהם האפשריים בחינוך,
וכן אפנה למקורות נוספים ומעניינים אודות כלים וגישות פדגוגיות להטמעתם.

אביב