אחרי זמן רב מאוד (שכתמיד, מעלה שאלות לגבי מהות הכתיבה בבלוג והצורך בו - לעצמי ולאחרים), החלטתי לשנס מותניים ולשוב למלאכת הכתיבה:
בשנת הלימודים הקודמת (תשע"ד) ניסיתי מהלך לימודי מעניין עם תלמידי כיתה ט' (שרובם תלמידים ברמה גבוהה יחסית).
במסגרת שיעורי אזרחות שנגעו בזכויות אדם ובמיוחד בזכות לשוויון, צפינו בסדרה הלימודית "סוויצ'" (בהפקת מטח) שנסובה סביב שני צעירים, יהודי וערבי, שנשמותיהם מתחלפות לכמה ימים.
הסדרה מורכבת מ-8 פרקים קצרים, אותם ראינו במספר שיעורים בלווית דיונים.
החלטתי להמשיך את הקו של הסדרה, שמנסה ליצור אמפתיה דרך כניסה לנעליו של האחר, ולהשתמש לשם כך בז'אנר הכלים המקוונים שנקרא "אווטארים".
אז...
לאחר הצפייה ביקשתי מן התלמידים להתחלק לזוגות ולבחור באחת מן הדמויות בסדרה בהתייחסה לאירוע אקטואלי (המיוצג בכתבה, אותה היו צריכים לקרוא). התלמידים הסתדרו באמצעות טבלה במסמך משותף, וכל זוג התבקשה ליצור אווטאר המייצג את הדמות שבחר - כפי שהיא היתה מגיבה לדעתם לאירוע. נתתי לתלמידים שתי אפשרויות טכנולוגיות (Tellagami לסלולר או Voki למחשב רגיל) אולם לא הגבלתי אותם בכך. כמחצית בחרו בכל אחד מן היישומים.
כדי להדגיש את האלמנט האזרחי, כל אווטאר היה צריך להשתמש באופן גלוי במושג אחד לפחות מלימודי האזרחות.
לאחר שהתלמידים הגישו את המשימה קיימתי איתם שיחת משוב כיתתית. היה מעניין, משום שהתלמידים הדגישו שהצורך לבנות דמות באופן גרפי ולהקליט את עצמם מדברים מגרונה - אכן הגביר אצלם את ההזדהות עימה. התלמידים דיברו על רמת מעורבות רגשית גבוהה במיוחד בתהליך היצירה, וכששאלתי אותם מה היה ההבדל בין זה לבין הגשה של נייר עמדה בכתב, למשל, קיבלתי הסבר ממספר תלמידים שעבודות בכתב הם פעמים רבות עניין טכני, אולם המעבר לרובד הקולי והויזואלי והעיסוק בנושא אקטואלי (ואני מוסיף - אפשרות הבחירה) חייב אותם להפעיל מיומנויות שונות ונוספות, וכאמור - לגלות גם מעורבות רגשית.
דוגמאות לתוצרים של קבוצות:
הדמות: "מאור" (Voki), האירוע אליו הדמות מתייחסת: קבלה של ערביי ישראל לאקדמיה
הדמות: "זאביק" (Tellagami), האירוע אליו הדמות מתייחסת: אפליה נגד ערבים ברכישת דירות בעכו
במסגרת שיעורי אזרחות שנגעו בזכויות אדם ובמיוחד בזכות לשוויון, צפינו בסדרה הלימודית "סוויצ'" (בהפקת מטח) שנסובה סביב שני צעירים, יהודי וערבי, שנשמותיהם מתחלפות לכמה ימים.
הסדרה מורכבת מ-8 פרקים קצרים, אותם ראינו במספר שיעורים בלווית דיונים.
החלטתי להמשיך את הקו של הסדרה, שמנסה ליצור אמפתיה דרך כניסה לנעליו של האחר, ולהשתמש לשם כך בז'אנר הכלים המקוונים שנקרא "אווטארים".
אז...
לאחר הצפייה ביקשתי מן התלמידים להתחלק לזוגות ולבחור באחת מן הדמויות בסדרה בהתייחסה לאירוע אקטואלי (המיוצג בכתבה, אותה היו צריכים לקרוא). התלמידים הסתדרו באמצעות טבלה במסמך משותף, וכל זוג התבקשה ליצור אווטאר המייצג את הדמות שבחר - כפי שהיא היתה מגיבה לדעתם לאירוע. נתתי לתלמידים שתי אפשרויות טכנולוגיות (Tellagami לסלולר או Voki למחשב רגיל) אולם לא הגבלתי אותם בכך. כמחצית בחרו בכל אחד מן היישומים.
כדי להדגיש את האלמנט האזרחי, כל אווטאר היה צריך להשתמש באופן גלוי במושג אחד לפחות מלימודי האזרחות.
לאחר שהתלמידים הגישו את המשימה קיימתי איתם שיחת משוב כיתתית. היה מעניין, משום שהתלמידים הדגישו שהצורך לבנות דמות באופן גרפי ולהקליט את עצמם מדברים מגרונה - אכן הגביר אצלם את ההזדהות עימה. התלמידים דיברו על רמת מעורבות רגשית גבוהה במיוחד בתהליך היצירה, וכששאלתי אותם מה היה ההבדל בין זה לבין הגשה של נייר עמדה בכתב, למשל, קיבלתי הסבר ממספר תלמידים שעבודות בכתב הם פעמים רבות עניין טכני, אולם המעבר לרובד הקולי והויזואלי והעיסוק בנושא אקטואלי (ואני מוסיף - אפשרות הבחירה) חייב אותם להפעיל מיומנויות שונות ונוספות, וכאמור - לגלות גם מעורבות רגשית.
דוגמאות לתוצרים של קבוצות:
הדמות: "מאור" (Voki), האירוע אליו הדמות מתייחסת: קבלה של ערביי ישראל לאקדמיה
הדמות: "זאביק" (Tellagami), האירוע אליו הדמות מתייחסת: אפליה נגד ערבים ברכישת דירות בעכו
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה