לפני כשבוע סיימתי להנחות סבב עבודות ראשון בפלטפורמת google docs. מדובר היה בקבוצות תלמידים משני בתי ספר שונים, אשר כתבו יחד עבודות באזרחות ("מטלות ביצוע"). הכלי נדרש בעיקר על מנת להקל עליהם את העבודה המשותפת ולסייע בחלוקת העבודה.
פלטפורמה זו היא האחרונה ברשימה של מספר פלטפורמות בהן התנסיתי עם תלמידים: בלוגים, ויקי ועוד. מידת ההצלחה ביצירת עבודה משותפת התגלתה כשונה בכל כלי, בהתאם ליתרונותיו וחסרונותיו.
עבודות קבוצתיות דומות מבוצעות בתחומי דעת רבים. בעבר, עבודות שכאלו בוצעו על גבי דפים, או באמצעות תכתובות דוא"ל עם המורה. יש מקומות בהם שיטות אלו נהוגות גם עתה.
משיחות עם מורים ומפקחים, אני מגלה שרבים מבקשים לעשות שימוש במערכות אלו בעיקר בשל האפשרות(?) לפקח בהן על עבודת התלמידים, ולאו דווקא ללמד באמצעותן עבודה שיתופית סינכרונית וא-סינכרונית.
מה הבעיה? זה בלתי אפשרי (וגם לא תמיד ראוי):
מהפן הטכנולוגי-פורמלי:
אחד הדברים המהותיים לדעתי בהבנה בדבר שימוש ביישומים טכנולוגיים לטובת הוראה היא שכלים אלו לא נבנו לטובת בתי ספר, ובטוח שלא לטובת בתי ספר בהם המטרה היא לפקח על התלמידים.
נסיון לבדוק באמצעות כלי הבקרה הקיימים ביישומים אלו (למשל, דפי התרומות או היסטוריית הגרסאות בויקי, ואפשרות ה"גרסאות הקודמות" בגוגל דוקס) תיתן במקרה הטוב נתון כמותי סביב עבודת התלמיד, ובמקרה הרע - תעודד את התלמידים לבצע עריכות מיותרות, רק על מנת ששמם יופיע מספר רב של פעמים בנתונים שיוצגו למורה.
נוסיף לכך את הסיבוכיות העומדת בפני המורה בנסיון להפוך את המידע המוצג בפניו לבעל משמעויות פדגוגיות ואף להערכה ולציון, וקיבלנו "משימה בלתי אפשרית". והבעיה הופכת מורכבת הרבה יותר כשמדובר על קבוצות גדולות, או על מסמכים שנערכו פעמים רבות (מסמכי גוגל נשמרים אוטומטית מדי מספר שניות; כמות הנתונים המתקבלת לגבי מסמך שקבוצה של תלמידים עבדה עליו במשך שבוע יכול להגיע למאות ואלפי נתוני עריכה).
מהפן התוכני-מהותי:
פיקוח מסוג זה, הבודק רק את ההיבט הכמותי-טכני בעבודה (וגם אותו בצורה חלקית) מפספס את המהות של עבודה קבוצתית ושל הבניית ידע בקבוצה. התוצר הכתוב אמור לשקף תהליך חינוכי-מידעני-חברתי, אותו לא ניתן למצוא בנתוני העריכה של המסמך.
בשורה התחתונה
כלים המאפשרים עבודה שיתופית הינם כלים חדשניים, המאפשרים עבודה בעלת אופי שונה מהנהוג בעבר, והיכולת לעבוד איתם עם קבוצת תלמידים יכולה להקל, לסייע וללמד את התלמידים כיצד לכתוב עבודות בתחילת המאה ה-21. לעשות שימוש בכלים כאלו כדי להגביר את הפיקוח ירתיע את התלמידים משימוש בהם, ושכרנו ייצא בהפסדנו.
כדברי אחד התלמידים שלי: "הייתי מרוצה מהנוחות שבעבודה המשותפת על המטלה, בזכות העובדה שרוב חלקיה היו מקוונים. לפי דעתי זוהי שיטה טובה לכתיבה של מטלה כזאת וגם כל עבודה אחרת, ויש לאמץ אותה באופן רחב יותר."
פלטפורמה זו היא האחרונה ברשימה של מספר פלטפורמות בהן התנסיתי עם תלמידים: בלוגים, ויקי ועוד. מידת ההצלחה ביצירת עבודה משותפת התגלתה כשונה בכל כלי, בהתאם ליתרונותיו וחסרונותיו.
עבודות קבוצתיות דומות מבוצעות בתחומי דעת רבים. בעבר, עבודות שכאלו בוצעו על גבי דפים, או באמצעות תכתובות דוא"ל עם המורה. יש מקומות בהם שיטות אלו נהוגות גם עתה.
משיחות עם מורים ומפקחים, אני מגלה שרבים מבקשים לעשות שימוש במערכות אלו בעיקר בשל האפשרות(?) לפקח בהן על עבודת התלמידים, ולאו דווקא ללמד באמצעותן עבודה שיתופית סינכרונית וא-סינכרונית.
מה הבעיה? זה בלתי אפשרי (וגם לא תמיד ראוי):
מהפן הטכנולוגי-פורמלי:
אחד הדברים המהותיים לדעתי בהבנה בדבר שימוש ביישומים טכנולוגיים לטובת הוראה היא שכלים אלו לא נבנו לטובת בתי ספר, ובטוח שלא לטובת בתי ספר בהם המטרה היא לפקח על התלמידים.
נסיון לבדוק באמצעות כלי הבקרה הקיימים ביישומים אלו (למשל, דפי התרומות או היסטוריית הגרסאות בויקי, ואפשרות ה"גרסאות הקודמות" בגוגל דוקס) תיתן במקרה הטוב נתון כמותי סביב עבודת התלמיד, ובמקרה הרע - תעודד את התלמידים לבצע עריכות מיותרות, רק על מנת ששמם יופיע מספר רב של פעמים בנתונים שיוצגו למורה.
נוסיף לכך את הסיבוכיות העומדת בפני המורה בנסיון להפוך את המידע המוצג בפניו לבעל משמעויות פדגוגיות ואף להערכה ולציון, וקיבלנו "משימה בלתי אפשרית". והבעיה הופכת מורכבת הרבה יותר כשמדובר על קבוצות גדולות, או על מסמכים שנערכו פעמים רבות (מסמכי גוגל נשמרים אוטומטית מדי מספר שניות; כמות הנתונים המתקבלת לגבי מסמך שקבוצה של תלמידים עבדה עליו במשך שבוע יכול להגיע למאות ואלפי נתוני עריכה).
מהפן התוכני-מהותי:
פיקוח מסוג זה, הבודק רק את ההיבט הכמותי-טכני בעבודה (וגם אותו בצורה חלקית) מפספס את המהות של עבודה קבוצתית ושל הבניית ידע בקבוצה. התוצר הכתוב אמור לשקף תהליך חינוכי-מידעני-חברתי, אותו לא ניתן למצוא בנתוני העריכה של המסמך.
בשורה התחתונה
כלים המאפשרים עבודה שיתופית הינם כלים חדשניים, המאפשרים עבודה בעלת אופי שונה מהנהוג בעבר, והיכולת לעבוד איתם עם קבוצת תלמידים יכולה להקל, לסייע וללמד את התלמידים כיצד לכתוב עבודות בתחילת המאה ה-21. לעשות שימוש בכלים כאלו כדי להגביר את הפיקוח ירתיע את התלמידים משימוש בהם, ושכרנו ייצא בהפסדנו.
כדברי אחד התלמידים שלי: "הייתי מרוצה מהנוחות שבעבודה המשותפת על המטלה, בזכות העובדה שרוב חלקיה היו מקוונים. לפי דעתי זוהי שיטה טובה לכתיבה של מטלה כזאת וגם כל עבודה אחרת, ויש לאמץ אותה באופן רחב יותר."
אביב - ערב טוב,
השבמחקהיום סיימתי איתך במט"ח שלושה ימי השתלמות מעניינים ולמרות שלא כל כולי הייתי ממש שם (היום במהלך הבוקר נלד נכדי הראשון....לכן גם איחרתי לחזור למפדש עם המפמ"ר)ממש נהניתי. אז זהו שבסוף בסוף דיברתה על הבלוג הזה וניכנסתי.
קיבלתי את הרעיון של העבודה בgoogle docs ! אני כבר עכשיו יכול ליראות את היתרונות כמו למשל שאין צורך אחרי כל עידכון לשלוח את המסמך למיילים של כל אחד מהקבוצה..אני אעביר את הרעיון גם למגמת המנהל כיוון שהיחידה החמישית גם אצלם היא עבודת חקר ! רעיון נחמד - אנסה