יום שבת, 15 בפברואר 2014

מי אוהב להעתיק מהלוח?! (מחברת כיתתית מקוונת והשפעתה על תרבות הכיתה)

אחת הפעולות השכיחות והמיותרות ביותר בעיני בביה"ס היא פעולת השעתוק: המורה מסביר, מכתיב או כותב על הלוח, ו-30 תלמידים רושמים את הדברים במחברותיהם. מעבר לעובדה שכל החומר נמצא כבר באינספור מקורות ברשת, הרי שהשכפול הבלתי פוסק הזה גוזל זמן כיתה רב מאוד.

בשתיים מהכיתות שאני מלמד בשנה זו החלטתי לבדוק עם התלמידים אפשרות של ניהול "מחברת כיתתית מקוונת", כלומר: התלמידים לא נדרשים להחזיק מחברת אישית, אלא שבכל שיעור מוטל על אחד מן התלמידים לסכם, לשלוח אלי במייל את הסיכום (מוקלד) ואני מעלה אותו לאתר משותף. לתלמיד המסכם ניתנת גם האפשרות שלא לכתוב כלל במהלך השיעור אלא לאתר סיכום איכותי ברשת, לוודא שהוא הולם את שלמדנו בכיתה - ולהשתמש בו.

בשתי הכיתות היה מדובר בתהליך קבלת החלטות מורכב (התלמידים קיבלו חופש מוחלט לשכנע אלו את אלו ולהחליט בהצבעה דמוקרטית - בה דרשתי רוב מוחלט, דבר שהוביל לדיון אזרחי מעניין) שהסתיים בהחלטה לקיים מחברת כיתתית מקוונת, ובשתי הכיתות הדבר הוביל לשינוי משמעותי בסדרי הלמידה, בו אני רוצה לשתף:

1. אופן הלמידה בשיעורים: אם לא צריך מחברות ולכתוב באופן שוטף - גם לא צריך לשבת מאחורי שולחן; ואם לא צריך לשבת מאחורי שולחן - גם לא חייבים לשבת על כסא; ומכאן קצרה הדרך לישיבה חופשית, במעגל או בדרכים אחרות, דבר שמשנה את אופני הדיון בכיתה ומאפשר לי גמישות רבה יותר.
האם צריך מחברת כדי "להחזיק" את הכיתה או ליצור ריכוז? מהחוויה ומהנסיון שלי - לא, והשיעורים הופכים להיות זירות דיון סוערות. האם זה מוחלט? לא. אני מרגיש שיש תלמידים שצריכים את המחברת מולם כדי להיזכר ולעקוב, והם צריכים מודל מפצה.
ומה לגבי הצורך של התלמידים בתרגול כתיבה? ראשית, יש דפי עבודה, תרגולי שאלות ואפילו בחנים. שנית, נראה לי שהם כותבים מספיק במקצועות אחרים, כך שלא בגלל מקצוע אחד תאבד להם המיומנות.

2. האתר כמרכז למידה: מי שקורא את הבלוג שלי יודע שאני חובב משימות לימודיות מקוונות כאירועי למידה והערכה. למעשה, בכל מקום בו יש לי אפשרות להימנע מבחינה ולהמירה במשימה מקוונת - אני מעדיף את המשימה. עד עכשיו המשימות היו באתרים נפרדים, ואילו באתר הכיתתי המשימות מגיעות בתוך הקשר ברור, ויתרה מזאת - חלק מן המשימות מאפשרות לתלמידים לערוך דפים משלהם באתר, דבר שיוצר מעורבות רבה בו ואפילו התרגשות (ראו למשל את משימת "משאלי העם").
ניהול האתר נמצא בידי, דבר שמצד אחד מבטיח ש"החומר" כתוב באופן מדויק ומתאים לתלמידים שלי, ומצד שני - לוקח זמן מה, אבל ביננו - בשביל מה יש שעות שהות של "עוז לתמורה"? :)

3. המשמעות מבחינתי כמורה: לשינוי המתואר היו כמה השפעות עיקריות עלי ועל אופן העבודה שלי בכיתה - ראשית, התפנה לי זמן לא מבוטל בכל אחת מהכיתות, זמן שבעבר היה מוקדש לכתיבה במחברת. זה מאפשר להעמיק יותר ולקיים יותר דיונים והפעלות בכיתה. שנית, איני מחויב לקיים את השיעורים בחדרי הכיתה, ומאוד נוח לי לעבור מחדר לחדר או אף לקיים שיעורים מחוץ לחדרים. ולבסוף - העלאת כל חומרי הלמידה לרשת מחייבת אותי להקפיד על כל מילה ולהיות חשוף מאוד לביקורת. זה יכול להרתיע, אותי זה מעניין.
באחת הכיתות סוגיית האתר הפכה למעניינת במיוחד כאשר קיימנו דיון על מהותה של "מחברת דיגיטלית". יחד הגענו למסקנות מעניינות וחשובות לתלמידים: חשיבות הויזואליות של האתר, האחריות המוטלת על כל אחד מן התלמידים לסכם באופן מיטבי ואפילו השימוש הנכון בוידאו ובהיפרלינקים ללמידה משמעותית.

האתרים עצמם מנוהלים ב-google sites, שהיא פלטפורמה נוחה עבורי:
לעיון באתר של כיתה ט'4
לעיון באתר של מגמת אזרחות כיתה י'

8 תגובות:

  1. כמה שעות שבועיות את מלמד בכתה ט?

    השבמחק
    תשובות
    1. שעתיים.
      המחברת המקוונת התחילה אחרי חודש וחצי בערך (עד אז למדנו עם מחברות אישיות).

      מחק
  2. אני מבינה שזו כתת מופ"ת? אני יורקת דם על כל פעילות ממוחשבת שאני מנסה לעשות. כל הכבוד על כך שהצלחת להריץ את זה ובעיקר על ההספק בחומר!!!

    השבמחק
  3. אני רוצה להוסיף כל הכבוד על היוזמה, על היצירתיות ועל האהבה להוראה ולתלמידים שניכרת בכל מה שאתה כותב, מרצה (יו-טיוב) ומספר. מכיוון שכבר כתבת כאן על הנושא של וויזואליה, ועל הצורך של התלמידים בתיעוד, אני רוצה להפנות אותך להרצאת TED של סאני בראון על שרבוט, ולבלוג בו אני כותבת על החשיבות של וויזואליה. אולי במקום לכתוב יעסקו התלמידים שלך בהחצנת ותיעוד חשיבתם באופנים חזותיים-מרחביים שונים בהתאם למטרות הלמידה ולאופי השיח. אני גם מציעה לבחון סביבות למידה מסוג אלו המשמשות במתודה של חשיבה עיצובית (כותבים על הקירות המחיקים). בהצלחה, לימור ליבוביץ
    http://limorleibovitzvisual.blogspot.co.il/

    השבמחק
  4. אביב, תמשיך כך. כל הכבוד!!

    אולי נצליח לשנות משהו במערכת

    השבמחק
  5. כל דבר שמחשרר זמן כיתה לפעילות לימודית של ממש במקום רישום לשם הרישום בוודאי מבורך. נעים לקרוא על כיתה שבה תהליך הלמידה חשוב יותר מאשר ה-"תוצאות" במחברת. עם זאת, אני מבקש להבדיל בין העתקת סיכום השיעור מהלוח לבין תהליך עיבוד הנלמד שמתרחש כאשר התלמיד רושם לעצמו את מחשבותיו והרהוריו בעקבות המתרחש בשיעור. במקרה של העתקה מהלוח המחברת נעשית לעדות עבור ההורים שהתלמיד עושה את המוטל עליו בכיתה. אבל כאשר התלמיד מסכם לעצמו (אם בכתיבה במחברת, אם בציור או בשרבוט, או בכל דרך אחרת) הוא מפנים את הנלמד והופך אותו לשלו. לא הייתי רוצה לוותר על ההיבט החשוב הזה של הלמידה. יש ללא ספק יתרונות לתורנות תלמידים בסיכום של שיעור (ומוצא חן בעיני האפשרות למצוא מקורות מסכמים אי-שם ברשת). אבל אולי יש פספוס מסויים בכך שמגיעים לסיכום אחד לכלל הכיתה. סביר להניח שבכיתה שבה מתרחשת למידה פעילה כל תלמיד מסיק מסקנות משלו, ורצוי שלכך יינתן ביטוי.

    השבמחק
  6. תודה על התגובות השונות.

    ג'יי, אני מסכים איתך לגמרי, אולם חושב שזה מתנגש עם אחד מהתפקידים שלי כמורה - "מכין לבגרות": אני צריך להכין את תלמידי לבחינה בה יידרשו להגדיר מושגים באופן ממוקד ומדוייק. רוצה לומר: המקום של התלמידים לביטוי אישי בתוך הסיכום מצומצם יחסית, ולכן זה לא העיקר מבחינתי. יתרה מזאת - בחלקים מסויימים של "החומר" נדרש שינון מדוייק ואין מקום לפרשנות. אזרחות, כפי שהמקצוע נלמד כיום, בודק יכולות ניתוח, יישום, השוואה ועוד, אבל נותן פחות מקום לביטוי עצמי אישי.
    אני מנסה להגיע להפנמה ו"רכישה" של חומר הלימוד באמצעות דיונים מרובים בכיתה ובמתודות שונות, משימות תרגול שונות וגם אירועי הערכה, בחנים ובחינות.

    השבמחק
    תשובות
    1. אכן, בטוב שבעולמות האפשריים (או לפחות במערכות החינוך האפשריות) המצב היה אחרת. אבל בעולם הנוכחי יש אילוצים, ואתה מתאר אותם היטב. דווקא לאור האילוצים האלה, נדמה לי שמה שאתה מנסה לעשות בכיתה עוד יותר ראוי לשבחים.

      מחק