יום שבת, 15 בפברואר 2014

מי אוהב להעתיק מהלוח?! (מחברת כיתתית מקוונת והשפעתה על תרבות הכיתה)

אחת הפעולות השכיחות והמיותרות ביותר בעיני בביה"ס היא פעולת השעתוק: המורה מסביר, מכתיב או כותב על הלוח, ו-30 תלמידים רושמים את הדברים במחברותיהם. מעבר לעובדה שכל החומר נמצא כבר באינספור מקורות ברשת, הרי שהשכפול הבלתי פוסק הזה גוזל זמן כיתה רב מאוד.

בשתיים מהכיתות שאני מלמד בשנה זו החלטתי לבדוק עם התלמידים אפשרות של ניהול "מחברת כיתתית מקוונת", כלומר: התלמידים לא נדרשים להחזיק מחברת אישית, אלא שבכל שיעור מוטל על אחד מן התלמידים לסכם, לשלוח אלי במייל את הסיכום (מוקלד) ואני מעלה אותו לאתר משותף. לתלמיד המסכם ניתנת גם האפשרות שלא לכתוב כלל במהלך השיעור אלא לאתר סיכום איכותי ברשת, לוודא שהוא הולם את שלמדנו בכיתה - ולהשתמש בו.

בשתי הכיתות היה מדובר בתהליך קבלת החלטות מורכב (התלמידים קיבלו חופש מוחלט לשכנע אלו את אלו ולהחליט בהצבעה דמוקרטית - בה דרשתי רוב מוחלט, דבר שהוביל לדיון אזרחי מעניין) שהסתיים בהחלטה לקיים מחברת כיתתית מקוונת, ובשתי הכיתות הדבר הוביל לשינוי משמעותי בסדרי הלמידה, בו אני רוצה לשתף:

1. אופן הלמידה בשיעורים: אם לא צריך מחברות ולכתוב באופן שוטף - גם לא צריך לשבת מאחורי שולחן; ואם לא צריך לשבת מאחורי שולחן - גם לא חייבים לשבת על כסא; ומכאן קצרה הדרך לישיבה חופשית, במעגל או בדרכים אחרות, דבר שמשנה את אופני הדיון בכיתה ומאפשר לי גמישות רבה יותר.
האם צריך מחברת כדי "להחזיק" את הכיתה או ליצור ריכוז? מהחוויה ומהנסיון שלי - לא, והשיעורים הופכים להיות זירות דיון סוערות. האם זה מוחלט? לא. אני מרגיש שיש תלמידים שצריכים את המחברת מולם כדי להיזכר ולעקוב, והם צריכים מודל מפצה.
ומה לגבי הצורך של התלמידים בתרגול כתיבה? ראשית, יש דפי עבודה, תרגולי שאלות ואפילו בחנים. שנית, נראה לי שהם כותבים מספיק במקצועות אחרים, כך שלא בגלל מקצוע אחד תאבד להם המיומנות.

2. האתר כמרכז למידה: מי שקורא את הבלוג שלי יודע שאני חובב משימות לימודיות מקוונות כאירועי למידה והערכה. למעשה, בכל מקום בו יש לי אפשרות להימנע מבחינה ולהמירה במשימה מקוונת - אני מעדיף את המשימה. עד עכשיו המשימות היו באתרים נפרדים, ואילו באתר הכיתתי המשימות מגיעות בתוך הקשר ברור, ויתרה מזאת - חלק מן המשימות מאפשרות לתלמידים לערוך דפים משלהם באתר, דבר שיוצר מעורבות רבה בו ואפילו התרגשות (ראו למשל את משימת "משאלי העם").
ניהול האתר נמצא בידי, דבר שמצד אחד מבטיח ש"החומר" כתוב באופן מדויק ומתאים לתלמידים שלי, ומצד שני - לוקח זמן מה, אבל ביננו - בשביל מה יש שעות שהות של "עוז לתמורה"? :)

3. המשמעות מבחינתי כמורה: לשינוי המתואר היו כמה השפעות עיקריות עלי ועל אופן העבודה שלי בכיתה - ראשית, התפנה לי זמן לא מבוטל בכל אחת מהכיתות, זמן שבעבר היה מוקדש לכתיבה במחברת. זה מאפשר להעמיק יותר ולקיים יותר דיונים והפעלות בכיתה. שנית, איני מחויב לקיים את השיעורים בחדרי הכיתה, ומאוד נוח לי לעבור מחדר לחדר או אף לקיים שיעורים מחוץ לחדרים. ולבסוף - העלאת כל חומרי הלמידה לרשת מחייבת אותי להקפיד על כל מילה ולהיות חשוף מאוד לביקורת. זה יכול להרתיע, אותי זה מעניין.
באחת הכיתות סוגיית האתר הפכה למעניינת במיוחד כאשר קיימנו דיון על מהותה של "מחברת דיגיטלית". יחד הגענו למסקנות מעניינות וחשובות לתלמידים: חשיבות הויזואליות של האתר, האחריות המוטלת על כל אחד מן התלמידים לסכם באופן מיטבי ואפילו השימוש הנכון בוידאו ובהיפרלינקים ללמידה משמעותית.

האתרים עצמם מנוהלים ב-google sites, שהיא פלטפורמה נוחה עבורי:
לעיון באתר של כיתה ט'4
לעיון באתר של מגמת אזרחות כיתה י'