יום ראשון, 25 בנובמבר 2012

"הלו, זה רדיו?" (משימה מקוונת מבוססת תכנית רדיו באינטרנט)

מזה מספר שנים שאני מאזין לתוכנית המצויינת "יהיה בסדר" בגלי צה"ל, בהנחיית אביב לביא ואסף ליברמן.
כמורה לאזרחות, התוכנית מדברת אלי במיוחד ומספקת לי נושאים שונים לשיחה בשיעורים עם תלמידיי.

השנה החלטתי לערב את התלמידים בהאזנה לתוכנית, מתוך מטרה כפולה: להכיר להם את התוכנית על מנת שיגלו עניין בתכניה כמקרי בוחן לחומר הנלמד באזרחות, וכן כדי שתהיה להם כתובת נוספת לפנות אליה בעקבות מטלת הביצוע באזרחות, בה עליהם לגלות אזרחות פעילה ולחתור לפתרון בעיה מחיי היום-יום.

הבעיה, כמובן, היא כיצד לגרום לתלמידים להאזין לתכנית רדיו בתחנה שהם אינם מורגלים בה, ועוד תוכנית המשודרת בשעות הלימודים שלהם.

החלטתי ליצור משימה מקוונת לתלמידים, בה יצטרכו להאזין לתוכניות מוקלטות מאתר האינטרנט של התוכנית, לבחור אייטם אחד מן התוכנית ולנתח אותו בהתאם לדרישות בשאלת אירוע בבחינת הבגרות באזרחות.

המשימה נבנתה בדף אינטרנט יחיד, מתוך כוונה שתיראה פשוטה ולא מאיימת. המשימה מונגשת גם בצורת שמע, וזאת משום שהיא ניתנה הן לתלמידים  בכיתת מב"ר והן בכיתת מופ"ת, ורציתי לפנות לאפיקי קליטת מידע שונים, לבחירתו של כל תלמיד (שקלתי גם לאפשר הגשה באמצעות הקלטה, אולם רציתי לשמור על המשימה פשוטה). המשימה כוללת עזרים ודוגמה מלאה, על מנת שתסייע לתלמידים בהבניית התשובה.
את המשימה מגישים התלמידים באמצעות טופס מקוון (Google Form), והם יכולים לבחור אם להגיש את המשימה פעם אחת או פעמיים (על שני אייטמים שונים) ולזכות בניקוד נוסף.

הערה קטנה לגבי הגשה באמצעות טופס: יותר מפעם נתקלתי במצב בו כשממלאים טופס ובו תשובות לשאלות (ולא רק פרטים אישיים), הרי שעם שליחת הטופס לשולח אין העתק של התשובות שיצר. על מנת להמנע ממצב כזה, עשיתי שימוש בסקריפט ע"ג טפסי גוגל בשם FormEmailer, אשר מאפשר שליחת מייל חוזר לממלאי הטופס, ובו הפרטים לשאלות שמילאו.


התלמידים שהגישו את המשימה דיווחו על חוויה מעניינת, חשיפה לעולם שלא הכירו וגם הביעו התלהבות מהקונספט הכללי ומביצוע המשימה באמצעות טופס ברשת.


משימה זו משקפת, בתפיסתי, את אחת ממטרות העומק של לימודי האזרחות: היכולת להביט במציאות באמצעות עולם המושגים האזרחי שנלמד בכיתה ולבצע את החיבור בין השניים. התוצרים שהתלמידים מגישים מראים כי החיבור הזה, כשהוא נעשה "בעולם האמיתי", מעורר בהם עניין ומוטיבציה.

יום שישי, 2 בנובמבר 2012

"המורה, איך היה המבחן שלי?" - "תשמע..." (משוב קולי ב-Vocaroo)

עד היום, כשבדקתי בחינות הייתי מתקן טעויות על גבי הבחינה ומוסיף הערות לתלמיד.
לתחושתי, לא היתה התאמה רבה בין ההשקעה שבכתיבת ההערות למידת תשומת הלב שהושקעה בהן ע"י התלמיד: אמנם חלק מן התלמידים קוראים את ההערות ומעמיקים בהן, אולם רובם כלל אינם מתייחסים אליהן, אלא עוסקים בציון בלבד. אני מנסה לעתים לפצות על זה בהחזרת המבחנים עם מחוונים מלאים, אולם גם הם לא תמיד זוכים לתשומת הלב המתאימה.

מדי שנה אני מנסה לבדוק חלק מהבחינות עם התלמידים עצמם, על מנת לקיים דיון "חי" על הכתיבה, על ההצלחות והנקודות לשיפור. זה לוקח זמן רב מאוד, ולא תמיד מתאפשר במסגרת מערכת השעות.

בשבוע שעבר קיימתי בחינה לאחת מכיתות י"ב שלי, המונה קצת יותר מ-30 תלמידים. הצלחתי לבדוק בצורה משותפת עם כ-10 תלמידים, ואילו את הבחינות האחרות בדקתי בבית. החלטתי לנסות ולשחזר, עד כמה שאפשר, את חווית היחס האישי והמשוב המפורט בבדיקה בצורה אחרת - לאחר בדיקה של כל בחינה, הקלטתי משוב קצר לתלמיד/ה בעזרת היישום Vocaroo. היישום מאפשר הקלטה ישירה באמצעות דף הבית של האתר, ועם סיום ההקלטה מתקבל קישור (URL) להקלטה, אותה ניתן לשמוע ישירות או להוריד כקובץ. שלחתי לכל תלמיד את הקישור להקלטה שלו, וזאת טרם הציונים פורסמו במשו"ב, דבר שהגביר את המוטיבציה של התלמידים להקשיב להקלטה.
לדעתי, הענין הווקאלי במשוב הוא יותר מתחליף להערה כתובה - קול אנושי מוכר יוצר קשר משמעותי יותר, מתחבר ביתר קלות לחוויה האנושית בכיתה, והוא פחות מנוכר מהערה (אני עדיין זוכר הערות בעט אדום שכתבו לי בתיכון... :).
הקלטת כל משוב נעשתה מייד לאחר סיום הבדיקה וכשהבחינה מונחת מולי, והתהליך כולו ארך בין שתיים לשלוש דקות לבחינה. מצורפת דוגמה (עם שם תלמיד בדוי) לדרך בה הקלטתי את המשובים.

ביקשתי מהתלמידים משוב למשוב - כיצד היה מבחינתם לקבל התייחסות לבחינה באופן הזה. התגובות היו מעניינות: הרוב המוחלט התלהבו - גם מהגימיק ("גם אמא שלי שמעה אותך! איזה מגניב!") ובעיקר מהיחס האישי. אחד התלמידים כתב לי: "תודה שהגעת אלי, כי אני לא הייתי בא לשאול אותך ולדבר איתך על הבחינה". חימם לי את הלב...

תלמידה אחת כתבה לי שלמרות שזה היה לה נעים לקבל משוב אישי בדרך הזו, היא היתה מעדיפה דווקא הערות כתובות, על מנת שתוכל לחזור אליהן בקלות לפני הבחינה הבאה. הלוואי והיו יותר כאלו... :)

יום רביעי, 10 באוקטובר 2012

כלי קטן, פוסט קטן (קורטקס - איסוף תגובות שיתופי)

לטובת סיעור מוחות בהשתלמות מובילי פדגוגיה דיגיטלית, חיפשתי כלי שיאפשר איסוף מידע מהיר ממשתתפים רבים,
ויחד עם זאת לא יחייב הרשמה אולם יאפשר שיתופיות ואפילו רכיבים חברתיים (דוגמת לייק). וכמובן, שיתמוך בעברית.
לאחר נסיונות עם כלים מוכרים (wallwisher, linoit וגם פשוט טבלה בגוגל דוקס) גיליתי את "קורטקס" - כלי קטן ויעיל שמאפשר איסוף תגובות מהקהל, עריכה משותפת והצבעה דינמית על ההצעות.

ביקשתי מהמשתתפים להעלות ציפיות ובקשות לגבי נושא מסויים, ובמקביל להתייחס לציפיות שהעלו שאר המשתתפים באמצעות הצבעה בממשק (+ או -). עם סיום החלק הדיגיטלי הצגנו את התוצאות על גבי המקרן, ודנו בתוצאות בהתאם לדירוג שקיבלו.

לאחר שהשתמשנו בכלי לצרכינו ערכנו דיון פדגוגי-טכנולוגי קצר.
הדברים העיקריים שעלו כיתרונות הם המיידיות והזמינות של הכלי, פשטות השימוש בו, הממשק הברור, האפשרות לתת לתלמידים שחוששים לדבר מול קהל להביע את דעתם, האפשרות של מספר תלמידים להתייחס לנושא במקביל (ולא בזה אחר זה, כמו שקורה בדיון כיתתי), התמיכה בסלולר וכמובן - האפשרות לעריכה משותפת ול"הצבעה" על דברי האחר.
חסרונות עיקריים שנדונו הם סוגיית האנונימיות (המהווה בעיני יתרון וחסרון כאחד), היעדר התמיכה במדיה עשירה, עיצוב ממשק פשטני מדי ולא מזמין, ועוד.

כלי קטן ויעיל, ונראה היה לי ששווה לספר עליו מעט.

יום שישי, 21 בספטמבר 2012

לסגור מחברות, לפתוח מחשבים ו...להכנס לפייסבוק! (למידה משולבת עם ה-Timeline של Facebook)

תכנית הלימודים באזרחות התחדשה השנה בפרק שנקרא "הרקע ההיסטורי להקמת מדינת ישראל", פרק קצר שנועד לסקור אירועים מרכזיים בדרך להקמת המדינה.

התלבטתי לגבי אופן ההוראה של הפרק, והחלטתי לעשות נסיון עם ציר הזמן (Timeline) של פייסבוק, בעזרת פעילות שמאפשרת לא רק צפייה בציר זמן, אלא גם למידה עצמית, עשייה והזנת חומרים של הלומדים. שיקול מרכזי נוסף בבחירה היה פעילות בשדה הפעולה הטבעי של התלמידים (כיתה י"א), וכן מכיוון שבלאו הכי לכל כיתת לימוד איתי יש קבוצה בפייסבוק.

לטובת הפעילות יצרתי פרופיל חדש בפייסבוק שנקרא "הרקע להקמת מדינת ישראל". קבעתי את שנת הלידה שלו ב-1917 (הצהרת בלפור) ויצרתי "אירועי חיים" (Life events) עבור כל אחד מן האירועים ההיסטוריים המדוברים, אשר הוצגו מייד ב"ציר הזמן" של הפרופיל. האירועים שיצרתי קצרים ומבוססים ברובם על מידע ותמונות מויקיפדיה.

בכיתה סקרנו את האירועים השונים, ואז החל "מיני חקר" תוך שימוש בציר הזמן באופן אינטראקטיבי:
בכיתת מחשבים התלמידים התחלקו לקבוצות של שניים-שלושה, ובחרו אחד מן האירועים. כל קבוצה היתה צריכה לחקור אודות התגובות לאירוע (של היישוב היהודי בא"י, היישוב הערבי בא"י והקהילה הבינלאומית), ולתאר את התגובות הללו בצורת... תגובות (comments) על האירועים בציר הזמן. הכלל שנקבע היה שכל תגובה (המתארת תגובה במציאות) צריכה להסתמך על שני מקורות שונים.

עם סיום המשימה הציגה כל קבוצה את התגובות לאירוע בפני המליאה, ואז פיתחנו דיון סביב אמינות המקורות בהם השתמשו.

תגובות התלמידים למשימה היו שונות ומעניינות: הרוב טען שהפעילות על-גבי פייסבוק מעניינת, שונה ומגוונת את הלמידה. יחד עם זאת, חלק מן התלמידים הצביעו על קושי להתרכז בלמידה ברשת חברתית, בשל ריבוי הגירויים האחרים בה, ותלמיד אחד אמר: "הרי אין בגרות עם פייסבוק, אז למה ללמוד ככה?"... מה שהוביל לדיון מעניין לא פחות על למידה לעומת הכנה לבגרות, ותפקיד התיכון בעניין.


כדי לראות את הפרופיל ותגובות התלמידים, יש לחפש את היוזר "הרקע להקמת מדינת ישראל" כשמחוברים לפייסבוק. על מנת לראות את תגובות התלמידים יש לפתוח את סמל ה"תגובות" שבתחתית האירועים.
ניתן לראות צילום מסך (screencast) של הפרופיל ודוגמה לתגובות בסרטון הזה:

יום שבת, 25 באוגוסט 2012

מתנסים בלהיות ויקיפדים

רגע לפני תחילת שנת הלימודים החדשה, עוד התנסות אחת מהשנה הקודמת:

"אבל העורכים לא יתנו לנו לכתוב", "ימחקו לנו את זה", "ומה אם לא יסכימו איתי?" וגם "אני? אני לא יודע מספיק כדי לכתוב בויקיפדיה". אלו היו רק מקצת התגובות בכיתה לאחר שהבאתי לדיון את המשימה המתוקשבת הבאה - שיפור ערך קיים בויקיפדיה.

אבל אתחיל מההתחלה:
לאחר שלמדנו בכיתה י"א על "תכנית החלוקה", ביקשתי מהתלמידים לקרוא את הנוסח המלא של התוכנית המופיע באתר הכנסת, להכנס לערך "תכנית החלוקה" בויקיפדיה, ולבצע בו שיפור אחד: להוסיף מידע או קישור, למחוק מידע שאינו רלוונטי או אפילו לשפר ניסוח. ההגדרה היתה - כל תרומה לערך בויקיפדיה שתקדם אותו.
על מנת שאוכל לעקוב אחר ביצוע המשימה, על התלמידים היה לפתוח שם משתמש בויקיפדיה, זאת לאחר שהדגמתי כיצד ניתן, באמצעות האפשרות "גרסאות קודמות", לבדוק מה תוכנו של כל שינוי.

למשימה זו קדמה משימה מכינה, בה התלמידים התבקשו להעתיק נוסח של חוק ל"ויקיטקסט". מטרת המשימה המקדימה היתה היכרות בסיסית עם שפת העריכה של ויקי והפחתת החששות הטכניים מפני עריכה, בנוסף כמובן לערך החינוכי של תרומה למאגר הידע החופשי.

התגובות הראשוניות של התלמידים הצביעו על חששות שונים, אבל גם על חוסר ידע לגבי ויקיפדיה והמהות של ידע חופשי וכתיבה קהילתית. נוצר בכיתה דיון מרתק, בו הוצגו עקרונות הכתיבה השיתופיים, ולאחר דיון בעקרונות הדמוקרטיים המנחים את ויקיפדיה (למשל, במנגנונים ליישוב מחלוקות), סב הדיון סביב השאלות המהותיות - מהו ידע בעולם המודרני? מי "אחראי" על הידע"? כיצד נקבעת איכות ואמינות? האם השיטה בה "כל אחד יכול לערוך" פוגעת באיכות או דווקא תורמת לה? ומה המשמעות של הדיון הזה לגבי הנטייה האוטומטית להסתמך על ויקיפדיה ואף להעתיק ממנה?

כמו בכל משימה, חלק מהשינויים שהתלמידים הכניסו היו ברמה גבוהה וחלקם פחות. סוגייה מעניינת היתה שמכיוון שמדובר בכתיבה "בעולם האמיתי", חלק מהתלמידים גם נתקלו בתגובות של משתמשים אחרים - שמחקו או ששינו את מה שכתבו, מסיבות שונות, וחייבו אותם לשפר את הכתיבה שלהם או לעמוד על שלהם (שהרי לכל משימה יש ציון...).

בשורה התחתונה - לתלמידים היתה משימה מרתקת, אשר חייבה העמקה בתחום הדעת מעבר ללימוד ה"רגיל" בכיתה, ואשר זימנה דיון וחשיבה הן על מהות הידע ויצירת ידע בעולם הדיגיטלי - בצורה שנגעה הן בכלי והן בשיטת העבודה בו, בשילוב עם עקרונות דמוקרטיים שנלמדו בכיתה.

יום שלישי, 24 ביולי 2012

גיימיפיקציה בחופשת הקיץ (משחק מקדם למידה בהשתלמות מורים)

בימים האחרונים העברתי השתלמות למורים לאזרחות (על כך אכתוב פוסט נפרד בקרוב), בה השתתפו כ-70 מורים.

עוד בשלב התכנון רציתי לשלב בהשתלמות משחק מלווה, אולם לא מצאתי מערכת קיימת שתענה על דרישותי.
לאחר נסיונות ליצור תשתית מתאימה על גבי פלטפורמות שונות, הגעתי ל- http://thewandering.net , שהיא תשתית חינמית בעיקרה ליצירת תחנות עבור למידה מבוססת מקום.
בעזרתם של שני זיו ודוד לחמיש, היוצרים והמפתחים, יצרנו פלטפורמה של משחק תחרותי המבוסס על תחנות נפרדות שהצלחה בהן מספקת למשתמש "קוד", אותו הוא מכניס עם שמו וזוכה בניקוד. המשחק נבנה במתכונת תחרותית, כך שהמשתתפים שפותרים את התחנות ראשונים מקבלים ניקוד רב יותר מאלו שפותרים אחריהם.

לתחנות השונות הכנסתי שאלות המבוססות על הלמידה וההתנסויות במהלך ההשתלמות, חלקן שאלות סגורות וחלקן שאלות פתוחות. שאלות אלו נועדו לבדוק את בקיאותם של המשתלמים בתכנים השונים של ההשתלמות.

ההשפעה של המשחק על המשתלמים הדהימה אותי:
ראשית - למרות שהמשחק היה אופציונלי, שיחקו בו מרבית המשתלמים - מכל שכבות הגיל.
שנית - קצת "כמו בספרים", המשחק עודד למידה מעמיקה וחזרה על תכנים, ומכיוון שחלק מן המשתלמים ביקשו להתקדם עוד בטרם נלמדו חלק מן התכנים - הרי שהם קראו מאמרים, עברו על מצגות וחקרו בצורה עצמאית על מנת לפתור את תחנות המשחק ולנסות לנצח במשחק.
ולבסוף - ההנאה של המשתתפים היתה ניכרת, וחלק ניכר מהם אף ביקש לאמץ את המשחק למסגרת כיתתית.

המשחק הוטמע בתוך אתר ההשתלמות, וכך היה נגיש למשתתפים לכל אורך ההשתלמות. התוצאות העדכניות הוצגו בראשית כל הרצאה, ובכל עודדו את המשתתפים להמשיך ולשחק.

המשחק התנהל בשני סבבים: הסבב הראשון ("חימום") הורכב בעיקר משאלות סגורות, והסבב השני ("סיכום") הורכב בעיקר משאלות פתוחות (מומלץ לפתוח את הקישורים באמצעות דפדפן chrome).

יום שישי, 13 ביולי 2012

להדביק פוסטרים על לוח שעם - בעולם הדיגיטלי? (פוסט אורח)

פוסט אורח של שי גלבוע, מורה לאזרחות ולמחשבת ישראל מתיכון "רבין" בכפר סבא: 

השנה החלטתי לגוון (בעיקר לעצמי) את ההוראה. בעצם, לא רק לגוון אלא להפוך אותה לרלוונטית יותר, אקטואלית יותר, מעשירה יותר ובכלל יותר...
במהלך השנה נחשפתי לכלים מתקושבים חדשים, בניתי אתר אזרחות לכיתה ויצרתי משימות חודשיות מאתגרות ומלמדות מבחינה אזרחותית ומבחינה תקשובית.
ככל שעבר הזמן נדהמתי לגלות שהתלמידים, אלופי הפייסבוק והאייפון, מכירים פחות את העולם שדורש קצת יותר, ואיך למרות הקשיים והאנטגוניזם הם סקרנים ללמוד. וכך, עקב בצד אגודל, גילינו, התלמידים ואני עוד אפשריות בהוראה מלוות תקשוב.


אחת המשימות הראשונות שקיבלו התלמידים היתה אומנם פשוטה מבחינה אזרחותית אך דרשה יצירתיות והתנסות עם פונקציות אינטרנטיות.
מטרת המשימה היתה לרכך את המפגש עם עולם התוכן הלימודי הממוחשב, ולאפשר לתלמידים "לשחק" עם דברים עד לרמה שהם יהיו מספיק בטוחים להשתמש בכלים מחד ולהציג בפני הכיתה (והעולם בעצם) את המוצר.

לאחר שלימדתי בכיתה את נושא הפלורליזם, כיצד הוא בא לידי ביטוי והיכן - התלמידים נשלחו להכין פוסטר דינמי (שמהר מאוד זכה בכיתה לכינוי "גלוגית") שיציג את דרכי הביטוי של הפלורליזם במדינה. לצורך כך פתחתי אני משתמש באתר גלוגסטר Glogster והכנתי עבור התלמידים סרטון הדרכה קצר בן חמש דקות ובו הכרות עם העבודה באתר. 
כל זוג התבקש לעצב פוסטר ובו שירים, סרטונים, דמויות, רקעים ועוד, כיד הדימיון הטובה עליהם, שמציגה את ריבוי הדעות. הגלוגית יכלה לvציג מספר עמותות שעוסקות בקידום נושא דומה, מפלגות בעלות אידיאולוגיות שונות
ואף מנוגדות, או אפילו סגנונות מוזיקה ורשתות שידור ייעודיות לסוגים אלו.

את הגלוגית המוכנה התלמידים התבקשו לשמור באופן גלוי ופומבי ולהדביק דיבקית על "לוח שעם" (ב-LinoIt) מיוחד שהוכן עבור זה בעמוד המשימה באתר הכיתתי. זוג שהגיש היה צריך לצפות בגלוגית נוספת אחת לפחות' ולכתוב מה דעתו על התוכן שהוצג ובנוסף גם על "האיך", ולתת לחבריו הערות עיצוביות ולימודיות.

בסופו של תהליך, מלבד לוח שעם צבעוני מלא בדבקיות, קיבלנו שלל מופעים של פלורליזם, שזה לכשעצמו ביטה פלורליזם בכיתה...
מהלך חוויתי ומעשיר שלווה בהרבה צחוקים.