יום חמישי, 12 באפריל 2012

משימת hyperlinks במסמך משותף

באחת המשימות המקוונות שנתתי לתלמידי השנה, ביקשתי מהם להתחלק לזוגות ולבחור חוק המייצג את ישראל כמדינה יהודית. את החוק היה עליהם להציג בקצרה את עיקרי החוק, ולהסביר אילו היבטים יהודיים הוא מדגיש.

העבודה התנהלה במסמך עבודה משותף אחד בתשתית google docs, והבהרתי לתלמידים שלאחר שכל הזוגות יסיימו את חלקם, אבדוק את המסמך, אתקן את הדרוש (ואתן ציון, כמובן) ואז המסמך כולו יהפוך לחומר מחייב לבגרות. להפתעתי, התלמידים התלהבו מאופי המשימה (שניתן לראות בה סוג של ג'יגסו מקוון).

לאחר שהזוג הראשון השלים את משימתו, ראיתי שכמו בעבודות מקוונות רבות, ניכרה העתקה מסויימת ממקורות מקוונים, בעיקר "ויקיפדיה". באופן עקרוני, אני חובב גדול של ויקיפדיה, ותלמידי אף מבצעים משימות שם, אולם חשתי שכאן הקלות בנגישות אל הידע מעקרת את המשימה מתוכן, שכן התלמידים לא מתעמקים בתוכן החוק.

החלטתי להעלות את רמת המשימה, והוספתי לה נדבך נוסף: לסיכום של עיקרי החוק היה על התלמידים להוסיף שתי קישוריות (hyperlinks) - קישורית אחת מדגימה ואחת מבארת/מסבירה, כל אחת ממקור מקוון שונה.

למרות שמדובר במשימה שאינה מורכבת במיוחד, היא חייבה את התלמידים:
1. להפוך מודעים יותר לרמת הכתיבה שלהם, לתוכן הכתיבה ולבהירות של הכתוב.
2. לפענח את הכוונה ב"הדגמה" לעומת "ביאור", ולחשוב על דרכים שונות להדגים ולבאר.
3. לאתר מקורות מגוונים סביב החוק המדובר, לקטלג אותם בהתאם להנחיות המשימה ולברור את הטובים ביותר לצורך הקישורים עצמם.

במשוב בסיום המשימה, התלמידים אכן הצביעו על כך שהאתגר המרכזי היה ביצירת קישוריות מתאימות, ולאו דווקא בתוכן החוקים. ניכר שאופי המשימה נגע בהיבטים מטה-קוגניטיביים של תהליך העבודה וחשיבה, והתלמידים חשו מאותגרים יחסית.

כמו בכל משימה לימודית, היו תוצרים טובים יותר ופחות, גם ברמה תוכנית וגם ברמה הטכנית - למרות שהדרך ליצירת היפר-קישור הוסברה, הרי שחלק מן התלמידים לא יצרו "מילים חמות" אלא הדביקו קישור מלא בסוף הסיכום.

לצפייה בתוצרי המשימה (שמות התלמידים הוסרו).

יום חמישי, 23 בפברואר 2012

Twitter - שבירת קיר הכיתה






לפני יום זכויות האדם האחרון, נתתי לתלמידי האזרחות בכיתתי משימה בטוויטר:
היה עליהם לצייץ שני ציוצים (tweets) סביב סוגיות זכויות אדם בהן הם נתקלים במהלך השבוע (ברחוב, בעיתון ועוד), כשאחד הציוצים מלווה בתמונה שהתלמידים צילמו. הרעיון הוא לצייץ מייד עם התרחשות הסיטואציה.

הכנה:
ההיערכות למשימה היתה קצרה יחסית, וכללה שיעור אחד אודות טוויטר, שימושיו, האתיקה של השימוש בו וסוגיית הפרטיות וההאשטאגים בו. בדומה לפעילויות קודמות, אני לא מנחה את תלמידי בהיבטים הטכניים של המשימה, מכיוון שמדובר בכלים אינטואיטיביים ולא מסובכים.
למשימה נקבע #האשטאג (hashtag#) שיאפשר שליפה של כל הציוצים בתחום, וההאשטאג נרשם באתר twubs (זאת משום שמעקב אחר האשטאגים לא מתאפשר בצורה נוחה בממשק של טוויטר עצמו).

בסיום המשימה נוצר מאגר יפה של אירועי זכויות אדם מחייהם של הילדים, שפתח צוהר לדיון רלוונטי מאוד - גם בטוויטר וגם בכיתה, והפך את העיסוק בזכויות האדם לאישי יותר ומשמעותי יותר.
כל התלמידים ביצעו את חלקם, ואפילו בהתלהבות ("אנחנו צריכים לצייץ!"). גם תלמידים שנוטים לא להשתתף בדיונים בכיתה - צייצו בטוויטר ולקחו חלק בדיון וירטואלי.

חשוב לציין שלרוב הילדים בכיתה לא היה חשבון טוויטר, והם פתחו חשבון לטובת המשימה והשתמשו בו ללא בעיות מיוחדות. חלקם אף התחילו לעשות שימוש שוטף בטוויטר בהמשך.

ניתן לראות את המשימה בכתובת http://twubs.com/selirights

פדגוגיה חדשנית מדברת, בין היתר, על "שבירת קיר הכיתה", כלומר - מחיצות בין העולם שמחוץ לביה"ס לנעשה בתוכו, ולהיפך. טוויטר עושה זאת נאמנה.

יום ראשון, 22 בינואר 2012

אתר ל"הגשת" עבודה

תלמידיי מסיימים בימים אלו את מטלת הביצוע שלהם באזרחות.
השנה בחרתי להתנסות עם כיתת אומ"ץ בעבודה על "תלקיט עיתונות", שהתבססה, רובה ככולה, על עיתונות דיגיטלית.
העבודה התנהלה על גבי בלוגיה, כסוג של פורטפוליו דיגיטלי שליווה את העבודה.

עם התקרב מועד ההגשה, חשתי חוסר נוחות עם הגשה בפורמט ה"ישן", של דפים מודפסים וכרוכים.
מעבר לחוסר הטעם הכללי שאני מוצא בהגשה כזו (פרט להיבט הפסיכולוגי של "מסירת" עבודה, שהוא זניח לטעמי), העבודה הספציפית הזו, המבוססת אך ורק על ניתוח מקורות אינטרנטיים, צריכה לדעתי להיות מוגשת בדרך שמתאימה למדיום הנחקר. באותה הזדמנות, אפשר גם להגן קצת על הסביבה ואפילו ללמוד מיומנות טכנולוגית חשובה - עיצוב אתרים.

כדי לקצר:
יצרתי עבור התלמידים "שלד" של אתר על תשתית google להגשת העבודה.
האתר בנוי לפי כל שלבי העבודה, והתלמידים מעתיקים אליו את חלקי העבודה הגמורים:
https://sites.google.com/a/seligsberg.org/talkit-itonut/

כל העבודה הזו נעשית עם כיתה של ילדים "חלשים". זה חשוב במיוחד, מכיוון שלרוב כיתות כאלו לא ניצבות בפני אתגרים מהסוג הזה.

מסקנות סופיות יהיו לאחר סיום העבודה, אבל מסקנות ביניים: מדיום דיגיטלי מתאים לתלמידים בכל הרמות; עבודת הכנה ותשתית נוחה לעריכה הן תנאי להתקדמות מהירה; תלמידים מפרשים השקעה בהיבט הטכנולוגי כהשקעה בהם ובחינוך.

Voicethread

יצא לי להכיר בעבר את Voicethread, אך התקשיתי לראות כיצד אני משלבו בעבודה שלי.
(בעקבות שאלות הקהל: Thread הוא "אשכול" או "שרשור", כמו בפורום, בו הודעות באותו הנושא מקובצות תחת אשכול אחד)

הסבר קצר: ביישום המדובר, מעלים "פריט מרכזי" כלשהו: תמונה, סרט, מסמך או אתר.
כל משתתף יכול להוסיף תגובה לאותו הפריט בדרכים מגוונות - וידאו, סאונד או טקסט.

לאחרונה צצה עבורי הזדמנות לשלב את הכלי בהוראה:
בעקבות שיעורי אזרחות שעסקו בסוגיית חוק השבות ובפרשת רופאייזן (האח דניאל), יצרתי Voicethread בו ביקשתי מהתלמידים לצפות בסרטון, לקרוא חלקים מתוך פסק הדין המדובר, ולטעון טענה מנומקת: האם המדינה היתה צריכה להכיר ברופאייזן כיהודי, או לא.
ה"טריק" היה שאסור היה לחזור על נימוק שהשמיע תלמיד לפניך. ניתן לפתח ולשפר נימוקים, אך לא "לשכפל" אותם.

למרות הקושי הטכני, התלמידים צלחו את העניין בקלות:
http://voicethread.com/share/2587053/

ההתנסות הזו חיזקה אצלי כמה הנחות קודמות: תלמידים לא צריכים כמעט הסברים כדי להתמודד עם כלים טכנולוגיים; הנחיות ברורות ומחוון מתאים מעודדים משימות ברמה טובה; גם טכנולוגיה "מגניבה" לא גורמת לכל התלמידים לעשות שיעורי בית.

באותה הזדמנות, גיליתי שאם נרשמים ל- Voicethread עם חשבון מורה, מקבלים אפשרויות רבות יותר ממשתמש רגיל.
הידד!

שינוי כיוון

החלטתי לשנות כיוון, ולהתמקד בכתיבה בחוויות שלי כמורה וכמדריך מהטמעת תקשוב.

למען האמת, לאחר שחשבתי שהכתיבה היתה נחמדה אך מיצתה את עצמה, הבנתי שעצם ההכנה לכתיבה והכתיבה עצמה מסייעת לי לסדר את המחשבות ואת המסקנות שלי מאירועים שונים, ולכן חשוב שאמשיך בה.

אבל הטריגר המיידי לחידוש הכתיבה היה מפגש עם מדריכה באחת ההשלמויות בהן הדרכתי, שאמרה לי שהיא עוקבת אחרי הבלוג וחבל שאני לא מעדכן...

אז קדימה, לעבודה :)

יום שני, 24 באוקטובר 2011

10 בחזקת 100* (חיפוש ברשת)

לאחרונה נזכרתי באחד האירועים המכוננים שהביאו אותי לעסוק בתקשוב: תלמידות שחיפשו מידע ברשת כתבו שאלה שלמה ובעברית תקנית בגוגל, כולל סימן שאלה בסוף, ומה רבה היתה אכזבתן שגוגל לא הבין את רצונן המדויק...
בשלב הזה הבנתי שלמרות שתלמידינו נולדים "עם עכבר ביד"(?), הם לא תמיד יודעים להשתמש ברשת בצורה מושכלת, וזה אחד מתפקידינו העיקריים כמורים (במיוחד בעולם המודרני).
File:Googlelogo.png
לא מדובר בתורה מורכבת, אלא בהיכרות עם אוסף כללים ותרגול השימוש בהם.
את "ספר ההדרכה" הבסיסי ניתן למצוא אצל גוגל, כולל כללים לחיפוש מתקדם, ואפילו בצורת פוסטרים (באנגלית).
וכתמיד, קיימים ברשת כלים המסייעים ללמוד כיצד לחפש בצורה ידידותית.

יישומים אפשריים בחינוך
מעבר לצורך המעשי והחשוב בהכרת כללי החיפוש ופיתוח אוריינות מידע, ניתן לצקת לתחום החיפוש תכנים נוספים:
- בתחום פיתוח החשיבה נהוג לדבר על מיומנות שאילת שאלות. בצורה דומה, ניתן לאתגר תלמידים להמיר את השאלות המעניינות אותם לשאילתות חיפוש ברשת.
- פיתוח מיומנות ההשוואה באמצעות ביצוע מספר חיפושים במקביל או השוואה בין תוצאות חיפוש במנועי חיפוש שונים - תוך גיבוש קריטריונים שנקבעו מראש.

כלים חינמיים ברשת
boolify - אתר המסייע לתלמידים לבנות שאילתות בצורה ויזואלית ולבדוק כיצד משתנות התוצאות עם שינוי השאילתא.
askboth - אתר המבצע את החיפוש בשני אתרי חיפוש במקביל - Google ו-Bing.
a google a day - חידת חיפוש יומית מתחדשת (באנגלית), המחייבת חיפוש מורכב. ניתן לקבל רמזים ופתרונות מהמערכת.
וגם - החיפוש המתקדם של גוגל, המסייע לבנות שאילתות מורכבות.


*10 בחזקת 100 = גוגל

יום שבת, 15 באוקטובר 2011

סימון מועדפים (בוקמרקינג) ושיתוף ידע



Bookmark.svg

אחת מהפעולות המוכרות לכל משתמש ברשת היא סימון קישורים מועדפים (Bookmarking).
בעידן ה-וב2.0, גם ה"מועדפים" הינם משאב לחלוק עם משתמשים אחרים. באמצעות שיתוף זה, ניתן להרחיב את מאגר האתרים המועדפים הרלוונטיים לכל משתמש, ולהגיע למידע חדש ולא מוכר.
יתרון נוסף של סימון המועדפים ברשת הוא זמינותם ברשת בכל מקום ומכל מכשיר, ולא רק במחשב עליו סומנו המועדפים במקור.

כאשר מסמנים "מועדפים" ביישומי רשת מתאימים, נהוג גם "לתייג" או "לתגג" (מלשון "תגית", Tag) כל קישור מועדף, על מנת ליצור מיון וסידור של המועדפים, ולהקל על המסמן ועל משתמשים אחרים למצוא אותם ולעשות בהם שימוש.
בל דאגה - אין הכרח שכל המועדפים ברשת יהיו חשופים ופומביים. ניתן לקבוע לגבי כל "מועדף" האם הוא "פרטי" או "ציבורי".

שימושים אפשריים בחינוך
מורים - יכולים ליצור לעצמם רשימות אתרים רלוונטיות ומקולטגות, וכן לחפש אתרים נוספים לפי מילות מפתח ובכך להעשיר את הסביבה המקוונת שלהם.
המורה יכול לתת לתלמידים משימה הכוללת איסוף קישורים בנושא מסויים ומיונם לפי קריטריונים ביישום רשת מתאים, ובכך הלומדים יביאו לידי ביטוי אסטרטגיות חשיבה מסדר גבוה דוגמת מיון, זיהוי רכיבים וקשרים ועוד.
תלמידים - יכולים ליצור רשימות מועדפים אישיות, לשתף אותן ולהעשירן, ובכך להרחיב ולהעשיר את סביבת הפעילות ברשת.
כיתה או קבוצה העובדת על נושא מסויים יכולה ליצור לעצמה רשימת קישורים הרלוונטית לנושא, על מנת להיעזר בה בשלבים שונים של העבודה.

יישומים חינמיים
1. Delicious - כלי סימון המועדפים הותיק, הכולל כיום גם יישום בשם Stacks, בו המשתמש יכול לקבץ קישורים ולהציגם יחד תחת אותו הנושא.
2. Diigo - כלי סימון מועדפים, כולל גרסה לאנשי חינוך המאפשרת ניהול רשימות לכיתה.
3. LiveBinders - מעין "קלסר" דיגיטלי עם חוצצים, אליהם ניתן למיין את המועדפים. ייחודיותו של יישום זה בכך שהוא פותח את המועדפים באותו החלון, כך שלא נוצר ריבוי חלונות בדפדפן. דוגמה לשימוש בכלי זה, הכוללת כלים מתוקשבים שונים, ניתן למצוא כאן: