יום שלישי, 24 ביולי 2012

גיימיפיקציה בחופשת הקיץ (משחק מקדם למידה בהשתלמות מורים)

בימים האחרונים העברתי השתלמות למורים לאזרחות (על כך אכתוב פוסט נפרד בקרוב), בה השתתפו כ-70 מורים.

עוד בשלב התכנון רציתי לשלב בהשתלמות משחק מלווה, אולם לא מצאתי מערכת קיימת שתענה על דרישותי.
לאחר נסיונות ליצור תשתית מתאימה על גבי פלטפורמות שונות, הגעתי ל- http://thewandering.net , שהיא תשתית חינמית בעיקרה ליצירת תחנות עבור למידה מבוססת מקום.
בעזרתם של שני זיו ודוד לחמיש, היוצרים והמפתחים, יצרנו פלטפורמה של משחק תחרותי המבוסס על תחנות נפרדות שהצלחה בהן מספקת למשתמש "קוד", אותו הוא מכניס עם שמו וזוכה בניקוד. המשחק נבנה במתכונת תחרותית, כך שהמשתתפים שפותרים את התחנות ראשונים מקבלים ניקוד רב יותר מאלו שפותרים אחריהם.

לתחנות השונות הכנסתי שאלות המבוססות על הלמידה וההתנסויות במהלך ההשתלמות, חלקן שאלות סגורות וחלקן שאלות פתוחות. שאלות אלו נועדו לבדוק את בקיאותם של המשתלמים בתכנים השונים של ההשתלמות.

ההשפעה של המשחק על המשתלמים הדהימה אותי:
ראשית - למרות שהמשחק היה אופציונלי, שיחקו בו מרבית המשתלמים - מכל שכבות הגיל.
שנית - קצת "כמו בספרים", המשחק עודד למידה מעמיקה וחזרה על תכנים, ומכיוון שחלק מן המשתלמים ביקשו להתקדם עוד בטרם נלמדו חלק מן התכנים - הרי שהם קראו מאמרים, עברו על מצגות וחקרו בצורה עצמאית על מנת לפתור את תחנות המשחק ולנסות לנצח במשחק.
ולבסוף - ההנאה של המשתתפים היתה ניכרת, וחלק ניכר מהם אף ביקש לאמץ את המשחק למסגרת כיתתית.

המשחק הוטמע בתוך אתר ההשתלמות, וכך היה נגיש למשתתפים לכל אורך ההשתלמות. התוצאות העדכניות הוצגו בראשית כל הרצאה, ובכל עודדו את המשתתפים להמשיך ולשחק.

המשחק התנהל בשני סבבים: הסבב הראשון ("חימום") הורכב בעיקר משאלות סגורות, והסבב השני ("סיכום") הורכב בעיקר משאלות פתוחות (מומלץ לפתוח את הקישורים באמצעות דפדפן chrome).

יום שישי, 13 ביולי 2012

להדביק פוסטרים על לוח שעם - בעולם הדיגיטלי? (פוסט אורח)

פוסט אורח של שי גלבוע, מורה לאזרחות ולמחשבת ישראל מתיכון "רבין" בכפר סבא: 

השנה החלטתי לגוון (בעיקר לעצמי) את ההוראה. בעצם, לא רק לגוון אלא להפוך אותה לרלוונטית יותר, אקטואלית יותר, מעשירה יותר ובכלל יותר...
במהלך השנה נחשפתי לכלים מתקושבים חדשים, בניתי אתר אזרחות לכיתה ויצרתי משימות חודשיות מאתגרות ומלמדות מבחינה אזרחותית ומבחינה תקשובית.
ככל שעבר הזמן נדהמתי לגלות שהתלמידים, אלופי הפייסבוק והאייפון, מכירים פחות את העולם שדורש קצת יותר, ואיך למרות הקשיים והאנטגוניזם הם סקרנים ללמוד. וכך, עקב בצד אגודל, גילינו, התלמידים ואני עוד אפשריות בהוראה מלוות תקשוב.


אחת המשימות הראשונות שקיבלו התלמידים היתה אומנם פשוטה מבחינה אזרחותית אך דרשה יצירתיות והתנסות עם פונקציות אינטרנטיות.
מטרת המשימה היתה לרכך את המפגש עם עולם התוכן הלימודי הממוחשב, ולאפשר לתלמידים "לשחק" עם דברים עד לרמה שהם יהיו מספיק בטוחים להשתמש בכלים מחד ולהציג בפני הכיתה (והעולם בעצם) את המוצר.

לאחר שלימדתי בכיתה את נושא הפלורליזם, כיצד הוא בא לידי ביטוי והיכן - התלמידים נשלחו להכין פוסטר דינמי (שמהר מאוד זכה בכיתה לכינוי "גלוגית") שיציג את דרכי הביטוי של הפלורליזם במדינה. לצורך כך פתחתי אני משתמש באתר גלוגסטר Glogster והכנתי עבור התלמידים סרטון הדרכה קצר בן חמש דקות ובו הכרות עם העבודה באתר. 
כל זוג התבקש לעצב פוסטר ובו שירים, סרטונים, דמויות, רקעים ועוד, כיד הדימיון הטובה עליהם, שמציגה את ריבוי הדעות. הגלוגית יכלה לvציג מספר עמותות שעוסקות בקידום נושא דומה, מפלגות בעלות אידיאולוגיות שונות
ואף מנוגדות, או אפילו סגנונות מוזיקה ורשתות שידור ייעודיות לסוגים אלו.

את הגלוגית המוכנה התלמידים התבקשו לשמור באופן גלוי ופומבי ולהדביק דיבקית על "לוח שעם" (ב-LinoIt) מיוחד שהוכן עבור זה בעמוד המשימה באתר הכיתתי. זוג שהגיש היה צריך לצפות בגלוגית נוספת אחת לפחות' ולכתוב מה דעתו על התוכן שהוצג ובנוסף גם על "האיך", ולתת לחבריו הערות עיצוביות ולימודיות.

בסופו של תהליך, מלבד לוח שעם צבעוני מלא בדבקיות, קיבלנו שלל מופעים של פלורליזם, שזה לכשעצמו ביטה פלורליזם בכיתה...
מהלך חוויתי ומעשיר שלווה בהרבה צחוקים.

יום חמישי, 14 ביוני 2012

שיעורים סינכרוניים ב- anymeeting

במהלך שנת הלימודים הנוכחית קיימתי עם תלמידי מספר שיעורים סינכרוניים במערכת anymeeting.
מדובר היה הן בשיעורי תרגול והן בשיעורי הקניה, אשר עסקו בחומר לימודי באזרחות, וגם במיומנויות טכנולוגיות, כמו חיפוש ברשת.

זמן רב התלבטתי בין כלים שונים המאפשרים לקיים שיעורים סינכרוניים, ולאחר התנסויות שונות בחרתי ב- anymeeting.

היתרונות המרכזיים של הכלי הם פשטות תפעול ושימוש, חינמיות, והיעדר צורך בהתקנות מיוחדות. אחת הסיבות הנוספות בעטיה בחרתי להשתמש בכלי זה היא שתלמידים המעוניינים ליצור מפגשים במערכת עם חברי קבוצה או כיתה - יכולים לפעול בה גם כמנהלי שיעור, ובכך לשכפל את המודל הסינכרוני.
החסרון הוא שבגרסה החינמית קיים סרגל פרסומות טקסטואליות קבוע של גוגל במסך המשתמש, אולם הדבר אינו מפריע להתנהלות השיעור, ואינו שונה בהרבה מרוב האתרים בהם התלמידים עושים שימוש.

כמי שעבר והעביר שיעורים בעבר במערכות אחרות (eteacher, lync וכו') וקיבל תגובות מגוונות מאוד ממורים משתלמים, הסתקרנתי לדעת כיצד יגיבו התלמידים לשיעורים מקוונים במערכת סינכרונית.
התגובות היו נלהבות מאוד, גם בשל החדשנות וגם בשל הנוחות, אולם בעיקר הפתיע אותי השימוש באופציית הצ'אט כ- backchannel (ערוץ אחורי), אותו התלמידים אימצו מייד, ועשו בו שימוש למטרתו. יתרה מזאת, הצ'אט הקבוצתי איפשר לתלמידים שבדרך כלל לא מתבטאים בשיעור - להעלות שאלות והצעות במהלך השיעור.

השיעורים שקיימתי במערכת הוקלטו (אופציה מובנית במערכת) ולתלמידים נשלח קישור להקלטה. שמחתי מאוד שאחד התלמידים שאל אותי שאלה במייל, אולם לאחר מספר דקות כתב לי "הסתדרתי, הקשבתי שוב להקלטה ומצאתי את מה שרציתי". מחמם לב :)

יום שני, 28 במאי 2012

שיעורי הבית להיום - לכתוב טוקבק! (פוסט אורח)


פוסט אורח של נעמה כהן, מורה ומדריכה בהיסטוריה ואזרחות:

עמיתי יוסי לונדין התייחס לא מזמן לתרבות הטוקבק הנהוגה אצלנו, ואני מבקשת להציג את המענה האזרחי (והמתוקשב) שאנחנו, כמורים לאזרחות, צריכים לדעתי לתת.
         כן, אפשר להגיד שאני עושה כאן "טוקבק" :-)

בעוד בעבר דיון ומפגש עם "האחר" היה עניין שמתכוננים אליו, נוסעים אליו ויושבים במעגל...הרי שהיום זה שונה: אחד המאפיינים של מהפכת האינטרנט היא מפגש בלתי פוסק עם "האחר" במדיות מגוונות, המאפשרות תקשורת מידית ואפשרות תגובה. זוהי מציאות שעלינו להבין, להתכונן ולהכין אליה את תלמידינו - במסגרת שיעורי אזרחות, ובזירת הפעילות האמתית, דהיינו האינטרנט.
קוראים לזה: הקניית "מיומנויות המאה ה-21" או "אזרחות דיגיטלית". אני חושבת שכמורים בעידן המודרני, עלינו לתכנן הוראה אשר נותנת מענה למגמה הזו, ומציידת את התלמיד בכלים שיכינו אותו לקראת להשתלבות במרחב החברתי ולשותפות בדיון הציבורי - הממשי והווירטואלי.

עולם ה"טוקבקים" מעורר ברובנו תחושת חוסר נחת. מרבית הטוקבקים מאופיינים ברמה הירודה, בשפה קשה ובנטייה להשתלח בכותבים ובציבורים שונים, דברים אשר מתעצמים כתוצאה מהאנונימיות הנהוגה בעת הכתיבה, סינון ועריכה מינימליים, בורות לעתים, וכן רמת המוסר של ה"טוקבקיסטים". ויחד עם זאת, לטוקבקים השפעה לא מבוטלת על השיח הישראלי. מחקר עדכני בישראל גילה כי במרבית הכתבות, הטוקבק פועל כגורם מאזן ומנוגד לזה של הכתבה, וכן שבמרבית הכתבות ייחשף הקורא של הטוקבק לרעיונות ולמידע שלא פורסמו בכתבה עצמה.
       ואיך כל זה קשור לחינוך?


אני מבקשת לשתף אתכם במשימת "טוקבקים" שנתתי לתלמידותיי, כתחליף לשאלת "הבע עמדתך בנושא זה":
המשימה שהתלמידות קיבלו הייתה למצוא באתר חדשות כתבה שעוסקת בעניין חברתי כלכלי, ולכתוב עליה תגובה - "טוקבק". בתגובה צריכה להופיע טענה ברורה ונימוק העושה שימוש בשני מושגים מתחום האזרחות (בדומה לשאלת הבגרות). לאחר הכתיבה ופרסום הטוקבק, התלמידות היו צריכות למלא את הטופס המקוון הבא.

בעקבות המשימה התפתח דיון חשוב ומעניין בכיתה, בו שוחחנו עלהאינטרנט כמרחב ציבורי, על יכולת ההשפעה של כל אחד ואחת בזירה הזו, ולא פחות חשוב - על היכולת להידבר דרכו, ומכאן - על אתיקה ומוסר ברשת. שאלת האנונימיות ("מדוע להזדהות בשמי?"), היכולת לראות את "האחר" הווירטואלי, על רגשותיו וזכותו לכבוד, סגנון הכתיבה הרצוי ועוד.
מה טומנת בחובה משימה כזו?

גיוון ההוראה: התלמידות נדרכו לקראת המשימה, ונדרשו לפעול בשדה חדש;קירוב תוכן לעולם הלומד: כל תלמידה בחרה כתבה שמדברת אליה, במדיום מוכר ועדכני;ניצול המדיה: התלמידות פרסמו טוקבקים ולקחו חלק בשיח אינטרנטי פעיל; ולא פחות חשוב: פיתוח דיון ערכי ומברר בסוגיות הנוגעות לאופי התגובות, לסוגיית האנונימיות ועוד.
לדעתי, זה הכיוון ללכת אליו: ניצול הטכנולוגיה ללמידה, לחינוך ולכל מטרה חיובית. הם שם ממילא, ואנחנו יכולים וצריכים להיות "המבוגר האחראי" - שמנחה, מכוון ומסייע בגיבוש זהות וערכים.

אגב, נקודה למחשבה - בחו"ל רק כ-20% מאתרי החדשות מאפשרים תגובה אנונימית, וברוב הכתבות לא מתאפשרות תגובות כלל. מה עדיף?...

(פורסם במקור באתר חמ"ד של אזרחות)

יום ראשון, 27 במאי 2012

תיקון ליל שבועות ושימוש ראשון במערכת SMSים

לפני כשבוע, בהרצאה סינכרונית של מופ"ת (מפי פרופ' מיקי רונן ומירב אסף), התוודעתי לכלי שפותח במכון הטכנולוגי חולון המאפשר איסוף תגובות משתמשים ב-SMSים (או באמצעות גלישה לאתר) בשם SMS-HIT. הכלי בגרסתו הבסיסית ניתן לשימוש חינם לאנשי חינוך, לפחות בשלב זה.

בליל חמישי האחרון, ערב שבועות, העברתי הרצאה/שיחה במסגרת "תיקון ליל שבועות" בתיכון רבין שבכפר סבא, בפני כמה עשרות תלמידים ומבוגרים. הלילה כולו, עליו ניצח שי גלבוע, היה בסימן מהפכות, ואני ניסיתי לתרום את חלקי אודות מהפיכת(?) התקשוב.

במהלך המפגש התנסיתי עם המשתמשים באיסוף תגובות ממערכת ה-SMSים, ולמרות אי-הוודאות המלווה כל שימוש ראשוני במערכת בפני קהל, הרי שהמערכת פעלה היטב והמשתתפים (ובמיוחד הנוער) גילו התלהבות ועניין רב. כפי שתוכלו לראות ב-prezi למטה, שאלתי את המשתתפים במפגש "מהו חינוך, במילה אחת". לשם כך השתמשתי באפשרות של "פעילות פתוחה", אשר תוצאותיה מופיעות כענן מלים.

כותרת המפגש היתה "האם אפשר לחנך באמצעות האינטרנט?", וליוויתי את דברי במצגת prezi, המופיעה להלן:


יום שבת, 19 במאי 2012

"אח גדול" חינוכי?

לפני כשבוע סיימתי להנחות סבב עבודות ראשון בפלטפורמת google docs. מדובר היה בקבוצות תלמידים משני בתי ספר שונים, אשר כתבו יחד עבודות באזרחות ("מטלות ביצוע"). הכלי נדרש בעיקר על מנת להקל עליהם את העבודה המשותפת ולסייע בחלוקת העבודה.

פלטפורמה זו היא האחרונה ברשימה של מספר פלטפורמות בהן התנסיתי עם תלמידים: בלוגים, ויקי ועוד. מידת ההצלחה ביצירת עבודה משותפת התגלתה כשונה בכל כלי, בהתאם ליתרונותיו וחסרונותיו.

עבודות קבוצתיות דומות מבוצעות בתחומי דעת רבים. בעבר, עבודות שכאלו בוצעו על גבי דפים, או באמצעות תכתובות דוא"ל עם המורה. יש מקומות בהם שיטות אלו נהוגות גם עתה.
משיחות עם מורים ומפקחים, אני מגלה שרבים מבקשים לעשות שימוש במערכות אלו בעיקר בשל האפשרות(?) לפקח בהן על עבודת התלמידים, ולאו דווקא ללמד באמצעותן עבודה שיתופית סינכרונית וא-סינכרונית.

מה הבעיה? זה בלתי אפשרי (וגם לא תמיד ראוי):

מהפן הטכנולוגי-פורמלי:
אחד הדברים המהותיים לדעתי בהבנה בדבר שימוש ביישומים טכנולוגיים לטובת הוראה היא שכלים אלו לא נבנו לטובת בתי ספר, ובטוח שלא לטובת בתי ספר בהם המטרה היא לפקח על התלמידים.
נסיון לבדוק באמצעות כלי הבקרה הקיימים ביישומים אלו (למשל, דפי התרומות או היסטוריית הגרסאות בויקי, ואפשרות ה"גרסאות הקודמות" בגוגל דוקס) תיתן במקרה הטוב נתון כמותי סביב עבודת התלמיד, ובמקרה הרע - תעודד את התלמידים לבצע עריכות מיותרות, רק על מנת ששמם יופיע מספר רב של פעמים בנתונים שיוצגו למורה.
נוסיף לכך את הסיבוכיות העומדת בפני המורה בנסיון להפוך את המידע המוצג בפניו לבעל משמעויות פדגוגיות ואף להערכה ולציון, וקיבלנו "משימה בלתי אפשרית". והבעיה הופכת מורכבת הרבה יותר כשמדובר על קבוצות גדולות, או על מסמכים שנערכו פעמים רבות (מסמכי גוגל נשמרים אוטומטית מדי מספר שניות; כמות הנתונים המתקבלת לגבי מסמך שקבוצה של תלמידים עבדה עליו במשך שבוע יכול להגיע למאות ואלפי נתוני עריכה).

מהפן התוכני-מהותי:
פיקוח מסוג זה, הבודק רק את ההיבט הכמותי-טכני בעבודה (וגם אותו בצורה חלקית) מפספס את המהות של עבודה קבוצתית ושל הבניית ידע בקבוצה. התוצר הכתוב אמור לשקף תהליך חינוכי-מידעני-חברתי, אותו לא ניתן למצוא בנתוני העריכה של המסמך.

בשורה התחתונה
כלים המאפשרים עבודה שיתופית הינם כלים חדשניים, המאפשרים עבודה בעלת אופי שונה מהנהוג בעבר, והיכולת לעבוד איתם עם קבוצת תלמידים יכולה להקל, לסייע וללמד את התלמידים כיצד לכתוב עבודות בתחילת המאה ה-21. לעשות שימוש בכלים כאלו כדי להגביר את הפיקוח ירתיע את התלמידים משימוש בהם, ושכרנו ייצא בהפסדנו.

כדברי אחד התלמידים שלי: "הייתי מרוצה מהנוחות שבעבודה המשותפת על המטלה, בזכות העובדה שרוב חלקיה היו מקוונים. לפי דעתי זוהי שיטה טובה לכתיבה של מטלה כזאת וגם כל עבודה אחרת, ויש לאמץ אותה באופן רחב יותר."

יום רביעי, 2 במאי 2012

"אזרחות בנעלי בית" - אתר תרגול להכנה לבגרות

פעמים רבות שמעתי את הטענה ש"תקשוב זה נחמד למשחקים, אבל אין לזה זן כשלומדים לבגרות", אשר מגלמת בתוכה הנחות יסוד שגויות לגבי שימוש בטכנולוגיה אשר נובעות, לדעתי, מחוסר היכרות אמיתי עם היכולות והאפשרויות הטכנולוגיות, ומחשש מפני אובדן השליטה של המורה בנעשה בכיתה.

לקראת בגרות החורף באזרחות יצרתי עבור תלמידי אתר בשם "אזרחות בנעלי בית", אשר נועד לסכם את הלימוד ולסייע להם בתרגול אחרון לפני מבחן המתכונת ובחינת הבגרות. התלמידים התבקשו לפנות ערב ספציפי ללימוד באמצעות האתר, ובשעה שנקבעה מראש קיבלו לכתובת הדוא"ל שלהם את כתובת האתר.

האתר, בתשתית Google sites, בנוי ממספר שלבים:
1. הקדמה והנחיות
2. הרשמה לתחילת הפעילות
3. תרגול מושגים* באזרחות (באמצעות יישום מסוג flipcards על תשתית גליון אלקטרוני של גוגל)
4. שאלון עם שאלות סגורות (טופס גוגל)
5. יישום הידע על גבי אירועים אקטואליים* (Linoit)
6. מאגר שאלות כיתתי (מסמך גוגל, שאיפשר התאמה של שאלות לתלמידים לפי יכולותיהם וצרכיהם)
7. ניתוח טקסט משותף* באמצעות כלי אנוטציה (יוטיוב ומסמך גוגל, תוך שימוש בהערות)
8. שאלת בונוס, למתקדמים (טופס גוגל, כתיבת שאלה בנוסח בגרותי)
9. משוב
*במספר פעילויות הוכנס אפקט של "מישחוק" או תחרות בין התלמידים, על מנת להגביר את מידת העניין. למשל, תרגול המושגים נעשה באמצעות "משחק זכרון", ויישום הידע על אירועים אקטואליים אוסר חזרה של תלמיד על תוצר של תלמיד אחר.

כלל התלמידים (פרט לאחד) לקחו חלק בתרגול, ולפי המשובים ניכר כי מעבר להנאה ולחידוש, התרגול גם סייע להם מבחינה לימודית.

קישור לאתר (כדי להתרשם מכלל החלקים, מומלץ להכנס באמצעות chrome או firefox):
http://tigbur.seligsberg.org/ 

לקראת מועד קיץ הייתי רוצה להכין אתר כזה בארכיטקטורה שתוכל לשמש תלמידים נוספים אשר לא לומדים איתי, ולאו דווקא בתיווך מורה הכיתה.
הצעות ורעיונות לשיפורים, שינויים ומבנה מתאים יתקבלו בברכה :)